מ

רבי מאיר הלוי חדש זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדכז בשבט ה'תרנ"ח, 19/02/1898 למניינם·פאריטש

נפטרכט בטבת ה'תשמ"ט, 06/01/1989 למניינם

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

משגיח ישיבת חברון למעלה מחמישים שנה, תלמידו המובהק של הסבא מסלבודקה ומגדולי אנשי המוסר.

קשרים

אביו
רבי בן ציון
אמו
מחלה חדש
בני/בנות זוג
צביה חדש
ילדיו
רבי אהרן חדשרבי משה מרדכי חדשרבי נפתלי חדשרבי יוסף חדששולמית אזרחי
רבותיו
רבי אברהם גרודזינסקירבי נתן צבי פינקלרבי פסח פרושקין
תלמידיו
רבי ברוך מרדכי אזרחירבי ישעיהו הדרירבי יעקב בצלאל זולטירבי יצחק חיים פרץרבי דוד כהן

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ז שבט ה'תרנ"ח (1898) בפאריטש (בלארוס), לאביו רבי בן ציון חדש. בגיל אחת עשרה למד בישיבה לצעירים בשקלוב, שבראשה עמד אז רבי פסח פרושקין, ושנתיים אחר כך נכנס לישיבת סלבודקה. שם היה לתלמידו המובהק של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקה, והיה קרוב גם למשגיח רבי אברהם גרודזינסקי. בשנת ה'תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל והצטרף לישיבת חברון, וניצל בפרעות ה'תרפ"ט (1929). בשנת ה'תרצ"ו (1936), אחרי פטירת רבי יהודה לייב חסמן, התמנה למשגיח ישיבת חברון בירושלים, ושימש בתפקיד זה למעלה מחמישים שנה. בשנותיו האחרונות היה משגיח גם בישיבות עטרת ישראל ואור אלחנן. תלמידיו ליקטו את שיחותיו בספרים 'אור חדש', 'מאורות', 'מאיר נתיבות' ועוד. נפטר בכ"ט טבת ה'תשמ"ט (1989) ונקבר בחלקת ישיבת חברון בהר הזיתים.

תולדות חייו

נולד בכ"ז שבט ה'תרנ"ח (1898) בפאריטש שבפלך מינסק (בלארוס), לרבי בן ציון ולמחלה חדש. בגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבה לצעירים בשקלוב, שבראשה עמד אז רבי פסח פרושקין, ושנתיים אחר כך עבר לישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. שם דבק ברבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקה, והיה לתלמידו המובהק. הוא רשם את שיחותיו של רבו, ולימים ההדיר אותן בספר 'אור הצפון'. השפיע עליו גם משגיח הישיבה, רבי אברהם גרודזינסקי, שהיה קרוב אליו. כשהיה בן שש עשרה היגר אביו לארצות הברית, כדי להביא אחריו את בני המשפחה, אבל פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפריד ביניהם. אמו נפטרה פתאום, והוא נשא באחריות לאחיו הצעירים. בימי המלחמה נתפס פעם בלי תעודות, נידון למוות בירייה בידי הצבא הרוסי וניצל. בתמוז ה'תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל והצטרף לישיבת חברון, סניף ישיבת סלבודקה שנפתח בעיר זו. אף שהיה צעיר, זכה להשתתף בשיחות הסבא. בפרעות ה'תרפ"ט (1929) ניצל כשהסתתר תחת גופות חבריו שנרצחו. אחרי הפרעות עברה הישיבה לירושלים. בשנת ה'תרצ"ו (1936), אחרי פטירת המשגיח רבי יהודה לייב חסמן, התמנה למשגיח ישיבת חברון, ושימש בתפקיד זה למעלה מחצי יובל שנים, עד סוף ימיו. בשנותיו האחרונות היה משגיח גם בישיבת עטרת ישראל, שייסד חתנו רבי ברוך מרדכי אזרחי, ובישיבת אור אלחנן, שבראשה עמד בנו רבי משה מרדכי חדש, ומסר שיחות גם בישיבת תפארת התורה. אשתו צביה הייתה בתו של רבי נפתלי מנחם הוטנר, רב באישישוק, ואחייניתו של רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה. בניו היו רבי אהרן חדש, משגיח ישיבת מיר; רבי משה מרדכי חדש, ראש ישיבת אור אלחנן; רבי נפתלי חדש, משגיח בישיבת אור אלחנן; ורבי יוסף חדש. בתו שולמית, אשת רבי ברוך מרדכי אזרחי, כתבה ביוגרפיות, ובהן ספר על אביה. במשך שנות כהונתו העמיד דורות של תלמידים, ובהם רבי ברוך מרדכי אזרחי, רבי ישעיהו הדרי, רבי יעקב בצלאל זולטי, רבי יצחק חיים פרץ ורבי דוד כהן, לימים ראש ישיבת חברון. רבים מתלמידיו שימשו משגיחים בישיבות אחרות. אחרי פטירתו ליקטו תלמידיו את שיחותיו ומאמריו בספרים 'אור חדש', 'מאורות', 'תלמידיו של אברהם אבינו', שנועד לתלמידים המתחילים ללמוד בישיבה, 'מאיר נתיבות', 'אור מאיר' ו'אור עולם' על פורים ועל חנוכה. נפטר בכ"ט טבת ה'תשמ"ט (1989), בן תשעים, ונקבר בחלקת ישיבת חברון בבית העלמין בהר הזיתים. לזכרו ייסד בנו רבי משה מרדכי את ישיבת כנסת מאיר בראשון לציון, ועל שמו נקראו רחוב בשכונת רמת שלמה בירושלים ושכונת רמת מאיר במודיעין עילית.

ספריו6

  • אור חדש
  • אור מאיר
  • אור עולם
  • מאורות
  • מאיר נתיבות
  • תלמידיו של אברהם אבינו

קישורים חיצוניים