
קשרים
- אביו
- רבי יהושע רוקח
- אמו
- רבקה מרים רוקח
- בני/בנות זוג
- בתיה רוחמה טברסקיחיה דבורה
- ילדיו
- רבי אהרן רוקחרבי יהושע רוקח מיארוסלברבי מרדכי רוקח מבילגוריירבי שלום רוקח מאפטאחנה רחל טברסקי
- תלמידיו
- רבי משה גרינוולדרבי יעקב יחזקאל גרינוולדרבי דוד מנחם מנש באב"דרבי שמואל ענגיל
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בבעלז (אוקראינה) לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני מבעלז, ולרבקה מרים, נינתו של רבי אברהם יהושע השל מאפטא בעל "אוהב ישראל". בשנת ה'תרכ"ח (1868) נשא את בתיה רוחמה, בתו של רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל, ולאחר נישואיו התגורר כמה שנים בצ'רנוביל. בסביבות ה'תרל"ו (1876) חזר לבעלז. לאחר פטירת אביו בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר לרב העיירה ולאדמו"ר מבעלז, ונחשב לגדול אדמו"רי גליציה והונגריה בדורו. אלפים פנו אליו לברכה ולעצה. התנגד בתוקף לציונות ולתנועת המזרחי. בשנות מלחמת העולם הראשונה גלה לראצפערט ולמונקאטש שבהונגריה, ושב לבעלז רק בשנת ה'תרפ"ו (1926). תורתו נלקטה בידי אחרים בספרים "מהרי"ד" ו"לקט אמרי קודש". נפטר בליל שבת כ"ב בחשון ה'תרפ"ז (1926) ונקבר בבית העלמין בבעלז, ליד אבותיו.
תולדות חייו
רבי ישכר דב רוקח נולד בבעלז שבגליציה. אביו היה רבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני מבעלז ובנו של מייסד השושלת, רבי שלום רוקח (השר שלום). אמו, רבקה מרים, הייתה נינתו של רבי אברהם יהושע השל מאפטא בעל "אוהב ישראל". בחסידות בעלז הוא מכונה "מהרי"ד", ובפי חסידיו "דער פריערדיגער רב" (הרב הקודם). בשנת ה'תרכ"ח (1868), בגיל צעיר, נשא את בתיה רוחמה, בתו של רבי ישעיה משולם זושא טברסקי ונכדתו של רבי אהרן מצ'רנוביל. לאחר נישואיו התגורר כמה שנים בצ'רנוביל, בצל חותנו. בסביבות ה'תרל"ו (1876) חזר לבעלז. רעייתו הראשונה נפטרה בכ"א באדר ה'תרמ"ד (1884). בשנת ה'תרמ"ו (1886) נשא את חיה דבורה, בתו של בן דודו רבי אברהם שמואל פאנעט, האדמו"ר מבז'ז'אני. לאחר פטירת אביו בכ"ג בשבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר לרב העיירה בעלז ולאדמו"ר. בתקופתו גדלה חסידות בעלז מאוד, והוא נחשב לגדול אדמו"רי גליציה והונגריה בדורו. רבים נהרו אליו לבקש ברכה ועצה. הוא עמד בתוקף נגד הציונות ותנועת המזרחי, וגם נגד אגודת ישראל, ותמך בבתי הספר לבנות "בית יעקב". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפכה בעלז לשדה קרב, והוא גלה עם בני ביתו להונגריה. תחילה ישב בראצפערט ואחר כך במונקאטש, עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה התגורר זמן מה בסביבת בעלז, משום שבית המדרש בבעלז שימש בית חולים צבאי. בכ"א באדר ה'תרפ"ו (1926) שב לביתו בבעלז. בין תלמידיו ומקורביו היו רבי משה גרינוולד, אב"ד חוסט ובעל "ערוגת הבושם"; רבי יעקב יחזקאל גרינוולד מפאפא, בעל "ויגד יעקב"; רבי דוד מנחם מנש באב"ד, אב"ד טרנופול ובעל "חבצלת השרון"; ורבי שמואל ענגיל מראדומישל, בעל שו"ת מהר"ש. הוא לא חיבר ספרים בעצמו. דברי תורתו נלקטו בידי אחרים בספרים "מהרי"ד", "לקט אמרי קודש", "ביאורי החסידות" ו"הבינה והברכה". מזיווגו הראשון נולדו בנו רבי אהרן רוקח, שמילא את מקומו כאדמו"ר מבעלז, ובתו חנה רחל. מזיווגו השני נולדו שבעה ילדים, ובהם רבי יהושע מיארוסלב, רבי מרדכי מבילגוריי (אביו של האדמו"ר מבעלז בימינו) ורבי שלום מאפטא. נפטר בליל שבת כ"ב בחשון ה'תרפ"ז (1926). אלפים השתתפו בהלווייתו, והוא נקבר בבית העלמין בבעלז ליד אבותיו.