א

רבי אלעזר רוקח זי"ע - המעשה רוקח

רבי אלעזר מקראקא

אחרונים

נולד~1685 למניינם·קרקוב

נפטרכז בתשרי ה'תק"ב, 07/10/1741 למניינם·צפת

נטמןבית העלמין העתיק, צפת

אב"ד ברודי ואמסטרדם, בעל "מעשה רוקח" על המשנה, עלה לצפת ונפטר בה.

קשרים

אביו
רבי שמואל שמעלקא מרגליות
אמו
טייביל
בני/בנות זוג
חוה
ילדיו
רבי שלום רוקח, רב טיקטיןרבי משה, אב"ד זלוטשוב

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תמ"ה (1685) בקרקוב (פולין) לרבי שמואל שמעלקא מרגליות ולאמו טייביל. כל ימיו חתם את שמו בצירוף שם עירו, ולכן כונה "רבי אלעזר מקראקא". כיהן כאב"ד ראקוב, ואחר כך כרבה של טרנוב. משנת ה'תע"ט (1719) בקירוב כיהן כאב"ד ברודי, ושם הקים בית מדרש שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת ה'תצ"ה (1735) נבחר לרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, ובשנת ה'תק"א (1740) עזב את העיר ועלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. חיבורו הידוע הוא "מעשה רוקח" על המשנה, ובו רמזים על פי הקבלה. ממנו נדפסו גם "ארבעה טורי אבן", שו"ת ופירושים על משנה תורה לרמב"ם, ו"מעשה רוקח" על התורה. נפטר בצפת בכ"ז בתשרי ה'תק"ב (1741), ולפי המסורת נקבר בבית העלמין העתיק בצפת. על שם ספרו נקראה משפחת רוקח.

תולדות חייו

רבי אלעזר נולד בשנת ה'תמ"ה (1685) בקרקוב (פולין). אביו היה רבי שמואל שמעלקא מרגליות, ואמו טייביל הייתה ממשפחת באב. כל ימיו חתם את שמו בצירוף שם עיר הולדתו, ולכן נודע בשם "רבי אלעזר מקראקא". בצעירותו למד תורה מרב בשם רבי נחום. תחילת כהונתו ברבנות הייתה כאב"ד ראקוב. שם התפרסם במחאתו נגד רבנים שהתירו גבינה שמקורה מוטל בספק. אחר כך כיהן כרבה של טרנוב. בשנת ה'תע"ט (1719) בקירוב נתמנה לאב"ד ברודי, העיר היהודית המרכזית בגליציה. בברודי הקים בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י, ונודע בפרישותו ובקדושתו. בכ"ז באלול ה'תצ"ה (1735) נבחר לרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, במקומו של רבי אברהם ברלינר שנפטר. בתקופת כהונתו באמסטרדם נאבק בשרידי השבתאות. בעשרה בטבת ה'תק"א (1740) הודיע על עזיבת העיר, והקהילה כולה נפרדה ממנו בטקס רב רושם. בשנה זו עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. חיבורו העיקרי, "מעשה רוקח" על המשנה, נדפס באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740). ייחודו בכך שהוא מוצא רמזים על פי הקבלה בדברי המשנה עצמה, ולא רק בפסוקי התורה שבכתב. לאחר פטירתו הדפיס נכדו בלבוב בשנת ה'תקמ"ט (1789) את ספרו "ארבעה טורי אבן", ובו שאלות ותשובות ופירושים על משנה תורה לרמב"ם. בשנת ה'תר"י נדפס בלבוב "מעשה רוקח" על התורה. כן נמסר ממנו פירוש להגדה של פסח, ובשנת ה'תשנ"ג קובצו כל כתביו בספר "מעשה רוקח השלם". בין בניו היו רבי שלום, רבה של טיקטין, ורבי משה, אב"ד זלוטשוב. בניו ובני בניו נקראו בשם מרגליות. משנת ה'תקמ"ז ואילך, בעקבות חוקי השמות שנחקקו בגליציה, בחרו רבים מנכדיו בשם המשפחה "רוקח" על שם ספרו המפורסם. בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז. נפטר בצפת בכ"ז בתשרי ה'תק"ב (1741), כשנה לאחר עלייתו. לפי מסורת שנשמרה אצל נכדו נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, במערה הנקראת "מערת האשכנזים". יש הסבורים שלפי צוואתו נקבר בחברון. אשתו חוה נקברה בהר הזיתים בירושלים.

ספריו2

קישורים חיצוניים