ח

רבי חיים צאנזער זי"ע

אחרוניםמקובלים

נולדה'ת"ף, 1720 למניינם·צאנז

נפטרו בשבט ה'תקמ"ג, 09/01/1783 למניינם·ברודי

נטמןבית העלמין, ברודי

ראש חכמי הקלויז בברודי ומגדולי המקובלים בדורו, מחבר "נאדר בקודש" על פרקי אבות.

קשרים

אביו
רבי מנחם נחום
ילדיו
רבי שמואל אהרןרבי מנחם נחוםרבי צביהניא
תלמידיו
רבי דוד טבל מליסארבי משה אוסטרררבי אשר מרגליותרבי ישעיה יעקב הלוי מאלסקרבי אלעזר רוקח

מקומות בהם פעל

  • ברודיראש חכמי הקלויז (עד 1783)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'ת"ף (1720) בצאנז (פולין), לאביו רבי מנחם נחום. אחרי נישואיו לבת רבי יוסף הלפרן מברודי השתקע בברודי. שם עמד בראש חכמי הקלויז, ונחשב לגדול המקובלים במזרח אירופה בדורו. נהג בתעניות ובסיגופים, ובזכות תמיכתו בעניים כונה "אבי העניים". עמד בראש בית הדין שאסר בשנת ה'תקי"ג (1753) את הספר "ואבוא היום אל העין", והוביל את התנגדות חכמי הקלויז לתנועת החסידות. מתלמידיו: רבי דוד טבל מליסא, רבי אשר מרגליות, רבי משה אוסטרר ורבי אלעזר רוקח. מחיבוריו נדפסו "נאדר בקודש" על פרקי אבות והגהות על השולחן ערוך. נפטר בשבט ה'תקמ"ג (1783) ונקבר בברודי.

תולדות חייו

רבי חיים צאנזר (נכתב גם צאנזיר) נולד בשנת ה'ת"ף (1720) בעיר צאנז שבגליציה. אביו, רבי מנחם נחום, נפטר בי' באלול ה'תק"ט. אמו הייתה בתו של רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מטרנוב, המכונה "הארוך", ובעל דודתו היה רבי אלעזר רוקח, רבה של אמסטרדם ובעל "מעשה רוקח". הוא נשא את בתו של רבי יוסף הלפרן מברודי, המכונה "קרעסליס", ואחרי נישואיו השתקע בברודי. בברודי נעשה לדמות המרכזית בקלויז, בית המדרש של חכמי העיר, ועמד בראש חבורת המקובלים המצומצמת שפעלה בו. הוא נחשב לגדול המקובלים במזרח אירופה בדורו ולרב החשוב שבברודי. הוא למד קבלה עם רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה", ויש מי שראו בו את רבו של בעל "נודע ביהודה" בקבלה. תשובה הלכתית שלו נדפסה בשו"ת נודע ביהודה. הוא הלך בדרכי הפרישות של חסידי אשכנז שמבית מדרשו של רבי יהודה החסיד, נהג בתעניות ובסיגופים, והיה ידוע בצדקתו ובתמיכתו בעניים, עד שכונה "אבי העניים". בחיים הציבוריים עמד בראש בית הדין שאסר בשנת ה'תקי"ג (1753) את הספר "ואבוא היום אל העין", שיוחס לרבי יהונתן אייבשיץ, בתקופת פולמוס הקמיעות. הוא גם תמך בהתנגדות חכמי הקלויז לתנועת החסידות בראשית דרכה. מחיבוריו נדפסו לאחר פטירתו הגהות על השולחן ערוך, שהעתיק רבי אפרים זלמן מרגליות מכתב ידו ונדפסו בז'יטומיר בשנת ה'תרכ"א (1861), והחיבור "נאדר בקודש" על פרקי אבות, שנמצא בין כתביו של רבי אפרים זלמן מרגליות ונדפס בלבוב בשנת ה'תרכ"ב (1862). כן מיוחסות לו הגהות בכתב יד על ספר הזוהר החדש. מתלמידיו היו רבי דוד טבל מליסא, רבי משה אוסטרר בעל "ערוגת הבושם", שעמד בראש המקובלים בקלויז אחרי פטירת רבו, רבי אשר מרגליות בעל "סידור רבי אשר", רבי ישעיה יעקב הלוי מאלסק, רבי דוד בוכנר ורבי אלעזר רוקח, אבי רבי שלום מבעלז. מבניו: רבי שמואל אהרן, המגיד ממז'יבוז', שנפטר בברודי בשנת ה'תקנ"ד; רבי מנחם נחום, אב"ד קונסטנטין הישנה, שנפטר בברודי בשנת ה'תקפ"ב; ורבי צבי, חתנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה. בתו הניא הייתה אשתו של רבי נפתלי הירש לנדא. נפטר בשבט ה'תקמ"ג (1783), בן כשישים ושלוש, ונקבר בברודי.

ספריו2

  • הגהות על השולחן ערוך
  • נאדר בקודש

קישורים חיצוניים