רבי ישעיה פינטו - הרי"ף

תולדות חייו

רבי יאשיהו פינטו נולד בשנת ה'שכ"ה (1565) בדמשק. אביו, רבי יוסף פינטו, היה מצאצאי מגורשי ספרד ונודע בקהילה כנדבן גדול. בצעירותו למד בישיבתו של רבי יעקב אבולעפיה, וזה הסמיך אותו לפוסק ולדיין. אחר כך למד קבלה מפי רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י. בין תלמידיו היה רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל, ולימים נעשה לחתנו. כך נקשר רבי יאשיהו בקשר משפחתי לבית ויטאל, שהיה ממרכזי לימוד הקבלה בדמשק. בשנת ה'שפ"ה (1625) עלה עם בני משפחתו לארץ ישראל. תחילה התיישב בירושלים, ומשם עבר לצפת. כעבור שנה נפטר בנו יוסף, ורבי יאשיהו שב לדמשק. לאחר שובו נתמנה בזמן קצר לרבה הראשי של הקהילה. חיבוריו עוסקים בעיקר בדרשה ובאגדה. הנודע שבהם הוא "מאור עינים", פירוש לאגדות חז"ל שבספר עין יעקב לרבי יעקב בן חביב. הפירוש נדפס בשני כרכים, בשנת ה'שפ"ה (1625) ובשנת ה'ת"ק (1740). דרשותיו כונסו בספרים "כסף נבחר" ו"כסף מזוקק", שנדפסו בוונציה. על ספר משלי חיבר את "כסף צרוף", שנדפס באמשטרדם. תשובותיו ההלכתיות, מסודרות לפי סדר השולחן ערוך, נדפסו בחאלב בשם "נבחר מכסף". שני חיבורים נותרו בכתב יד: "כסף נמס" על מגילת איכה ו"קבוצת כסף" בדינים והלכות. נפטר בחודש אדר ה'ת"ח (1648), כבן שמונים ושלוש, ונקבר בבית העלמין העתיק בדמשק.