
רב האי - גאון
נולדד'תרצ"ט, 939 למניינם
נפטרכ בניסן ד'תשצ"ח, 28/03/1038 למניינם
ראש ישיבת פומבדיתא ואחרון הגאונים הגדולים, מחבר ספר המקח והממכר ואלפי תשובות.
קשרים
- אביו
- #10
- רבותיו
- רב שרירא גאון
- תלמידיו
- רבנו חננאל בן חושיאלרב נסים גאוןרבי יעקב בן נסיםרבי אלחנן בן שמריהרבי משולם בן קלונימוס
מקומות בהם פעל
- פומבדיתאאב"ד הישיבה ואחר כך גאון (986–1038)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ד'תרצ"ט (939) לרב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא, למשפחה מזרע ראשי הגולה. למד אצל אביו. בשנת ד'תשמ"ו (986) מונה לאב בית הדין של הישיבה, ופעל לצד אביו הזקן. אחרי פטירת אביו נעשה גאון פומבדיתא, וכיהן בתפקיד עד סוף ימיו. הוא כתב את המספר הגדול ביותר של תשובות מכל הגאונים, בעברית, בארמית ובערבית, ונשאל מקהילות באסיה, באירופה ובצפון אפריקה. כתב חיבורים הלכתיים מסודרים, ובהם ספר המקח והממכר, ספר המשכון, משפטי שבועות ומוסר הדיינים. כמו כן כתב פירושים לתלמוד ולמקרא, חיבורים בלשון ופיוטים. בין תלמידיו היו רבנו חננאל ורב נסים גאון. נפטר בערב שביעי של פסח ד'תשצ"ח (1038), בגיל 99 בערך, ועם פטירתו נחתמה תקופת הגאונים.
תולדות חייו
רב האי גאון נולד בשנת ד'תרצ"ט (939) לרב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא שבבבל. המשפחה הייתה מזרע ראשי הגולה, אבל אבותיו העדיפו את הישיבה על פני הנשיאות. את תורתו קיבל מאביו. בצעירותו היה גם מבאי ביתו של רב אהרן גאון. בשנת ד'תשמ"ו (986) מונה לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא. אביו כבר היה אז זקן, ולכן רב האי ניהל עמו בפועל את הישיבה במשך שנים רבות. בשנת ד'תשס"ה (1005) נפטר רב שרירא, ורב האי מונה לגאון במקומו. בתקופתו נחלשה מרכזיותה של יהדות בבל. למרות זאת, בזכותו ובזכות אביו שמרה ישיבת פומבדיתא על מעמדה. לישיבה הגיעו תלמידים מביזנטיון, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומארצות נוספות. רב האי התכתב עם קהילות רבות באסיה, באירופה ובצפון אפריקה. עיקר גדולתו היה בהלכה. הוא כתב חיבורים מסודרים, שכל אחד מהם עוסק בנושא אחד, ובהם ספר המקח והממכר, ספר המשכון, משפטי שבועות, משפטי התנאים, משפטי הלוואות ומוסר הדיינים. כתב גם הלכות תפילין והלכות שחיטה. בדרכו ביקש להסביר את ההלכה מתוך הבנת טעמה, ולא רק לפי לשונה, והעדיף את התלמוד הבבלי על פני הירושלמי. מכל הגאונים הוא כתב את המספר הגדול ביותר של תשובות. התשובות נכתבו בעברית, בארמית ובערבית, ועסקו בכל תחומי היהדות. כמו כן כתב פירוש לתלמוד ופירושים למקרא. מיוחס לו גם פירוש למשניות סדר טהרות. רב האי עסק גם בלשון ובשירה. בתחום הלשון כתב את "כתאב אלחאוי" (ספר המאסף), מילון שעוסק בכל צירופי האותיות של כל שורש, וחיבור בניקוד לשון הקודש. כתב שירים ופיוטים, ויוחסו לו "שירי מוסר השכל". שירים נוספים פרי עטו התגלו בגניזה. כמו כן חיבר סידור תפילות. מתלמידיו נודעו רבי יעקב בן נסים ובנו רב נסים גאון מקירואן, רבנו חננאל בן חושיאל, רבי אלחנן בן שמריה ורבי משולם בן קלונימוס. נפטר בערב שביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038), בגיל 99 בערך, ועם פטירתו נחתמה תקופת הגאונים. רבי שמואל הנגיד ורבי שלמה אבן גבירול כתבו קינות על מותו.
ספריו16
- איסור והיתר
- הלכות שחיטה
- הלכות תפילין
- המקח והממכר
- כתאב אלחאוי
- מוסר הדיינים
- משפטי הלואות
- משפטי התנאים
- משפטי שבועות
- ניקוד לשון הקודש
- סידור תפילות
- ספר המשכון
- פירוש לתלמוד
- פירושים לכתבי הקודש
- שמוש תהלים
- שמע קולי