ש

רב שרירא - גאון

רש"ג

גאונים

נולדד'תרס"ו, ~906 למניינם

נפטרד'תשס"ו, 1006 למניינם

נטמןסורא

ראש ישיבת פומבדיתא כשלושים שנה, מחבר אגרת רב שרירא גאון, אביו של רב האי גאון.

קשרים

אביו
רב חנניה גאון
תלמידיו
רב האי גאון

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ד'תרס"ו (906) לערך לאביו רב חנניה גאון, ונכדו של רב יהודה גאון. משפחתו הייתה מצאצאי ראשי הגולה, והתייחסה לבית דוד ולאמורא רבה בר אבוה. בשנת ד'תשכ"ח (968) ירש את רב נחמיה גאון בראשות ישיבת פומבדיתא שבבבל, ועמד בראשה כשלושים שנה. בשנת ד'תשנ"ח (998) לערך, כשהיה כבן תשעים, פרש מתפקידו, ובנו רב האי גאון ירש את מקומו. בשנותיו האחרונות נאסר הוא ובנו בידי הח'ליף אל-קאדר בעקבות הלשנה, ורכושם הוחרם. חיבורו הידוע הוא "אגרת רב שרירא גאון" (987 לערך), שנשלחה לרבי יעקב בן נסים מקירואן. באגרת תיאר את דרך מסירת התורה שבעל פה מימי התנאים ועד ימי הגאונים, והיא מקור היסטורי ראשון במעלה. כתב גם תשובות רבות ופירושים למקרא ולתלמוד. נפטר בשנת ד'תשס"ו (1006) כבן מאה, ונקבר בסורא.

תולדות חייו

רב שרירא בן רב חנניה נולד בשנת ד'תרס"ו (906) לערך, למשפחה מיוחסת בבבל. אביו רב חנניה גאון וסבו רב יהודה גאון כיהנו שניהם כגאונים בישיבת פומבדיתא. המשפחה נמנתה עם צאצאי ראשי הגולה, שייחוסם מגיע לבית דוד. באגרתו ייחס רב שרירא את עצמו גם לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב. בשנת ד'תשכ"ח (968) ירש את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק בראשות ישיבת פומבדיתא, ועמד בראשה כשלושים שנה. בתקופת כהונתו היה לישיבה מעמד מרכזי, ונשלחו אליו שאלות רבות מכל תפוצות ישראל, מצפון אפריקה, מספרד ומארצות נוספות. רוב השאלות עסקו בהלכה, ומקצתן גם באגדה, באמונה ובקבלה. בנו רב האי, שכיהן לצדו כאב בית הדין של הישיבה, היה שותפו בהשבת התשובות, ותשובות רבות יצאו בשם שניהם יחד. חיבורו המפורסם הוא "אגרת רב שרירא גאון", שנכתבה בשנת ד'תשמ"ז (987) לערך, בתשובה לשאלתו של רבי יעקב בן נסים מקירואן על דרך חיבור המשנה והתלמוד. באגרת תיאר את שלשלת מסירת התורה שבעל פה מימי התנאים והאמוראים, דרך הסבוראים, ועד הגאונים שבדורו. האגרת משמשת עד היום מקור היסטורי ראשון במעלה לתולדות תקופות אלה. חיבר גם אגרת שנייה, ששלח לרבי נסים בן יעקב, ובה ביאר תארים הנהוגים בתלמוד ושמות של אמוראים. פירושיו למקרא ולתלמוד אבדו, ונשתמרו מהם רק ציטוטים בכתבי מחברים מאוחרים, כגון הרד"ק. פירושו לפרק "מי שאחזו" נדפס בקובץ "בית אהרן וישראל". בשנת ד'תשנ"ח (998) לערך, כשהיה כבן תשעים, פרש מראשות הישיבה ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו. בשנותיו האחרונות הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליף אל-קאדר, בטענה שהם מקיימים קשרים עם ארצות אויב. הח'ליף ציווה לאסור את שניהם ולהחרים את רכושם. רב האי שוחרר, ואילו רב שרירא נותר במאסר, ובריאותו נפגעה. יש מי שכתבו שפרישתו מהגאונות קדמה להלשנה ונבעה מזקנתו. נפטר בשנת ד'תשס"ו (1006), כבן מאה. בנימין מטודלה, שביקר בבבל במאה ה-12, ציין את קברו בסורא, ליד קברי בנו רב האי גאון ורב סעדיה גאון.

ספריו3

קישורים חיצוניים