רבי יצחק חי בוכבזה זי"ע - אבי-לח"ם

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בגאבס שבדרום תוניסיה. אביו, גבריאל כמוס בוכבזה, היה איש עסקים עשיר ונודע בנדיבותו, ואמו אסתר הייתה מבית שלי. בצעירותו למד בגאבס אצל רבי אברהם עלוש, אב"ד העיר. אחר כך עבר לתוניס ולמד בישיבתו של רבי אברהם חג'אג'. בשנת ה'תרס"ה (1905) מונה לרב, לדיין ולמורה צדק בעיירה מוכנין שבתוניסיה. בשנת ה'תרע"א (1911) עלה לביקור בארץ ישראל עם כמה מידידיו, והיה בקשר עם רבני הארץ. בשנת ה'תרפ"א (1921) חזר לעיר הולדתו גאבס וכיהן בה כרב העיר כחמש שנים. בתחילת שנת ה'תרפ"ו (1925) נבחר לרבה הראשי של טריפולי שבלוב, לאב"ד ולראש רבני לוב. בבית הדין שלו כיהנו לצידו הדיינים רבי רחמים עגיב, רבי ציון ביתאן ורבי יוסף ג'יעאן. בביתו הקים ישיבה לתלמידים. בשנת ה'תרפ"ח (1928) עמד בראש הקהילה בקבלת הפנים שערכה למלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי בביקורו בטריפולי. כשלושים שנה התכתב בענייני תורה עם רבי משה דוד חדאד, רב העיר נאבל שבתוניסיה. היה מקובל ומשורר עברי. בחיבוריו כינה את עצמו אבי-לח"ם, ושמות רבים מספריו נגזרו מכינוי זה. בין חיבוריו: "ברית יצחק" על מסכת מכות, "בית הלחמי", "לחם חכמים", "קרבן אבי לחם", "לחם לפי הטף", "ברכה ותהילה", "חי יודוך", "מבצר יצחק", "גנזי ברכה", "מראה זהר", "צור דבש", "דרושי הספד", "ביתה דרבנן" ו"טובה תוכחת". מתלמידיו בטריפולי היו רבי שמעון מימון, רבי יוסף סוסו הכהן ורבי אברהם משה בראמינו דמרי, שהוציא לאור את ספרו "לחם לפי הטף". תלמידו ומשמשו רבי כמוס עגיב שירת אותו עד יום מותו. נפטר בטריפולי בשבט ה'תר"ץ (1930).