
קשרים
- אביו
- רבי יואל לייב הלוי הרצוג
- אמו
- ליבה מרים הרצוג
- בני/בנות זוג
- שרה הרצוג
- ילדיו
- חיים הרצוגיעקב הרצוג
- רבותיו
- רבי יעקב דוד וילובסקירבי מאיר שמחה הכהן מדווינסקרבי יוסף שלופר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכח בכסליו ה'תרמ"ט (1888) בלומז'ה (פולין), לאביו רבי יואל לייב הלוי הרצוג. בילדותו התחנך באנגליה ובצרפת ולמד תורה מפי אביו. בה'תרס"ח (1908) הוסמך להוראה מאת רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל "אור שמח", רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז) ורבי יוסף שלופר. בשנים ה'תרע"ה-ה'תרע"ח (1915-1918) כיהן כרב בבלפסט, ולאחר מכן כרב דבלין. מה'תרפ"ה (1925) כיהן כרב הראשי של יהדות אירלנד. בה'תרצ"ו (1936) נבחר לרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל, ובתפקיד זה כיהן עד פטירתו. בשנות השואה ואחריה פעל להצלת יהודים ולהוצאת ילדים יהודים מן המנזרים. בין חיבוריו: שו"ת היכל יצחק, פסקים וכתבים ותורת האהל. נפטר ביט בתמוז ה'תשי"ט (1959) בירושלים, ונקבר בבית העלמין סנהדריה.
תולדות חייו
רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג נולד בכח בכסליו ה'תרמ"ט (1888) בלומז'ה, שהייתה אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום בצפון-מזרח פולין. אביו היה רבי יואל לייב הלוי הרצוג, ואמו ליבה מרים לבית סירוביץ. בילדותו עברה המשפחה למערב אירופה, והוא התחנך באנגליה ובצרפת. את עיקר תורתו קיבל מאביו. בה'תרס"ח (1908) קיבל סמיכה לרבנות משלושה מגדולי הדור: רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל "אור שמח", רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז) ורבי יוסף שלופר. בה'תרע"ז (1917) נשא לאישה את שרה, בתו של רבי שמואל יצחק הילמן מלונדון. בה'תרע"ה (1915) החל לכהן ברבנות באירלנד. תחילה כיהן כרב בבלפסט עד ה'תרע"ח (1918), ואחר כך כרב דבלין. בה'תרפ"ה (1925) נבחר לרב הראשי של יהדות אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד עלייתו לארץ ישראל. בתקופה זו חיבר באנגלית את ספרו על המוסדות העיקריים של המשפט העברי, שיצא לאור בה'תרצ"ו (1936). בה'תרצ"ו (1936) נבחר לרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל, לצד הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. הוא המשיך לכהן בתפקיד גם לאחר הקמת המדינה ועד פטירתו, ועמד בראש בית הדין הרבני הגדול. בה'תרצ"ט (1939) השתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון. בה'ת"ש (1940) ייסד את ועד הישיבות ועמד בראשו. בשנות השואה ואחריה פעל רבות להצלת יהודים, ובייחוד להוצאת ילדים יהודים מן המנזרים שבהם הוסתרו. עיקר מפעלו ההלכתי עסק בהחלת דין התורה על מערכת המשפט בארץ ובשאלות ההלכה שהתעוררו עם הקמת המדינה. בין השאר חיבר הצעה לחוקה למדינה על פי התורה, שנדפסה בשם "תחוקה לישראל על פי התורה". שאלותיו ותשובותיו נקבצו בשו"ת היכל יצחק. חיבוריו האחרים הם פסקים וכתבים, תורת האהל ומחקר על התכלת. נפטר ביט בתמוז ה'תשי"ט (1959) בירושלים, ונקבר בבית העלמין סנהדריה. בניו היו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, ויעקב הרצוג, ששימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה. המושב משמרת יצחק נקרא על שמו.
ספריו4
- היכל יצחק
- פסקים וכתבים
- תורת האהל
- תחוקה לישראל על פי התורה