
רבי שר שלום שרעבי זי"ע - הרש"ש הקדוש
הרש"ש · השר שלום · אור השמ"ש
נולדה'ת"פ, ~1720 למניינם
נפטרי בשבט ה'תקל"ז, 18/01/1777 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, מחבר סידור הרש"ש ונהר שלום, מגדולי מקובלי ספרד.
קשרים
- אביו
- רבי יצחק
- ילדיו
- רבי חזקיהו יצחק שרעבי
- תלמידיו
- רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)רבי יום טוב אלגאזירבי חיים די לה רוזהרבי דוד מאג'אררבי אברהם גרשון מקיטוב
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ה'ת"פ (1720) בשרעב או בצנעא שבתימן, לאביו רבי יצחק. כנראה למד אצל חכמי צנעא. בצעירותו יצא לארץ ישראל דרך הודו ובצרה, ובבגדאד למד זוהר בישיבה שליד קבר רבי יצחק גאון. משם המשיך לדמשק ולחלב, ולבסוף הגיע לירושלים. בירושלים שימש שמש בבית הכנסת של ישיבת המקובלים בית אל, שבראשה עמד רבי גדליה חיון. לאחר פטירת רבי גדליה התמנה לראש הישיבה, ועמד גם בראש חבורת מקובלים שנקראה "אהבת שלום". מתלמידיו: החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי ורבי חיים די לה רוזה. חיבר את סידור הרש"ש, ובו כוונות התפילה, וכן את "נהר שלום", "רחובות הנהר" ו"אמת ושלום" על כתבי האר"י. נפטר בי' בשבט ה'תקל"ז (1777) בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי שלום שרעבי נולד בסביבות ה'ת"פ (1720) בתימן, בשרעב או בצנעא, לאביו רבי יצחק. לפי מסורת אחת נולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי. בילדותו למד כנראה אצל חכמי צנעא. בצעירותו יצא לדרכו לארץ ישראל. הוא עבר בבומביי שבהודו ובבצרה, ובבגדאד שהה זמן מה ולמד זוהר בישיבה שליד קבר רבי יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק. משם המשיך לחלב (סוריה) ועבד שם כעגלון אצל סוחר עשיר. בחלב נשא ונתן עם חכמי העיר בדין שיעור כזית מצה בפסח, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל. בירושלים שימש תחילה שמש בבית הכנסת של ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה, שבראשה עמד רבי גדליה חיון. גדולתו בתורת הקבלה נודעה, ולאחר פטירת רבי גדליה התמנה לראש הישיבה. עוד עמד בראש חבורה של חכמים חשובים שנקראה "אהבת שלום". אחריו כיהנו בראשות הישיבה גם בנו, רבי חזקיהו יצחק שרעבי, ונכדו, רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי. עיקר חיבוריו עוסק בביאור כתבי האר"י ובכוונות התפילה. סידור הרש"ש, ובו כוונות לתפילות השנה, נעשה לסידור היסוד של המקובלים המתפללים בכוונות. נוסף עליו חיבר את "נהר שלום", "רחובות הנהר" ו"אמת ושלום", וכן פירוש והגהות לכתבי האר"י. בדורו נחשב לגדול המקובלים בירושלים, והחיד"א הרבה לשבחו. מתלמידיו נודעו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי חיים די לה רוזה, רבי דוד מאג'אר ורבי אברהם גרשון מקיטוב. שמו נקשר גם בדורות מאוחרים: ישיבת מקובלים בירושלים נקראה על שמו. נפטר בי' בשבט ה'תקל"ז (1777), בגיל 57 בערך, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.