רבי יצחק ניסנבוים זי"ע

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ה בתשרי ה'תרכ"ט (1868) בבוברויסק (בלארוס), לאביו רבי אברהם ליפמן ולאמו חנה. אביו נפטר בילדותו. למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב ורבי חיים הלוי סולובייצ'יק, ואחר כך המשיך ללמוד בכוחות עצמו בווילנה. במינסק הצטרף לחובבי ציון, ובשנת ה'תרנ"ג (1893) נעשה מזכירו של רבי שמואל מוהליבר. אחר כך שימש מבקר-נוסע מטעם ועד אודסה. בשנת ה'תרס"א (1901) עבר לוורשה ועסק שם בדרשנות ובהטפה לציונות. היה מהוגיה הראשונים של הציונות הדתית, ערך את עיתון המזרחי בפולין (1918-1924), ומשנת ה'תרצ"ז (1937) כיהן כנשיא האחרון של המזרחי בפולין. בין חיבוריו: "מסורת וחירות", "היהדות הלאומית", "הגות לב" ו"קנייני קדם", וכן האוטוביוגרפיה "עלי חלדי". בשואה גורש עם בני משפחתו לגטו ורשה ונספה שם בשנת ה'תש"ג (1942 או 1943). תאריך פטירתו המדויק אינו ידוע.