רבי יצחק די ליאון

תמצית ביוגרפית

נולד במאה ה-15 בעיר ליאון שבצפון ספרד. למד אצל רבי יצחק קנפנטון ועסק גם בקבלה ובלוגיקה. כיהן כרב בטולדו ונמנה עם אחרוני רבני קסטיליה. בין תלמידיו היו רבי אברהם סבע, בעל "צרור המור", ורבי שמואל סיריליו, בעל "כללי שמואל". רבי יוסף קארו כינה אותו "רבינו הגדול". רבי דוד קונפורטי ייחס לו את "מגילת אסתר" על ספר המצוות לרמב"ם, אך החיד"א דחה את הייחוס וקבע שהספר חובר בידי רבי יצחק ליאון בן צור מאיטליה. נפטר בטולדו כמה שנים לפני גירוש ספרד, בגיל שבעים ומעלה, ונקבר בה. לפי "עמק הבכא" נחרש קברו על פי צוואתו, ומקומו אינו ידוע.