רבי יצחק אבוהב - אחרון גאוני קסטיליה

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'קצ"ג (1433) בטולדו (ספרד). למד אצל רבי יצחק קנפנטון, ועמד בראש ישיבה בטולדו. הוא מכונה "אחרון גאוני קסטיליה", ועסק בתלמוד, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות, והיה חותנו של רבי שמואל סיריליו. חיבר ביאור על פירוש הרמב"ן לתורה, חידושים לכמה ממסכתות הבבלי, ובהן ביצה, כתובות וברכות, ביאור לטור אורח חיים, הגהות על משנה תורה לרמב"ם וספר הדרשות "נהר פישון". מיוחס לו גם "מגן אלהים" על מסכת אבות. רבי יוסף קארו הביא את דבריו פעמים רבות בספרו "בית יוסף". בגירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) יצא לפורטוגל, ונשא ונתן עם מלך פורטוגל על שיכון המגורשים. נפטר בשנת ה'רנ"ג (1493) בפורטו, כשבעה חודשים לאחר בואו לשם.