רבי יעקב ישראל קנייבסקי זי"ע - הסטייפלר

תולדות חייו

נולד בט' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) באוקראינה, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, לאביו רבי חיים פרץ קניבסקי ולאמו ברכה. אביו היה שוחט וחסיד של האדמו"ר מהורנוסטייפל, ועל שם העיירה דבק בו הכינוי "הסטייפלר". המקורות חלוקים במקום לידתו: לפי חלקם נולד בעיירה טשאן, שבה כיהן אביו כשוחט, ולפי אחרים בהורנוסטייפל. עוד לפני גיל שתים עשרה נשלח ללמוד בישיבת נובהרדוק, ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר עם הישיבה להומל. אחרי המהפכה גויס לצבא האדום והוצב בשמירה על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה, ובכל אותו זמן הקפיד על קיום המצוות. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עבר לפולין והצטרף לסניף ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק. בשנת ה'תרפ"ה (1925) הוציא לאור את ספרו הראשון, "שערי תבונה". הספר הגיע לידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש", ובעקבותיו נשא הסטייפלר באדר ה'תרפ"ז (1927) את אחותו פשא מרים, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ. מאז ראה את גיסו החזון איש כרבו. באותן שנים, ה'תרפ"ז-ה'תרצ"ד (1927-1934), היה מגיד שיעור בישיבת בית יוסף-נובהרדוק בפינסק. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והשתקע בבני ברק, שם התמנה לראש ישיבת בית יוסף. בהמשך עמד בראש כולל חזון איש והיה ממנהיגי ארגון אתרא קדישא. לאורך השנים נודע כאחד מגדולי התורה בדורו, ורבים פנו אליו בשאלות ובבקשת ברכה ועצה. חיבורו העיקרי הוא "קהלות יעקב", חידושים ועיונים על מסכתות הש"ס, שיצא לאור בחלקים החל משנת ה'תרצ"ו (1936) ובהמשך נדפס במהדורה מסודרת מחדש. עוד חיבר את "ברכת פרץ" על התורה, את "חיי עולם" בענייני אמונה ומוסר ואת "שיעורין של תורה" על השיעורים והמידות בהלכה. אחרי פטירתו יצאו לאור מכתביו בשלושה כרכים בשם "קריינא דאיגרתא", וגם "גליונות קהלות יעקב". בנו הוא רבי חיים קניבסקי, ובנותיו הן יוספה, אשת רבי שאול ברזם, ואהובה, אשת רבי מרדכי שלמה ברמן. נפטר בכ"ג באב ה'תשמ"ה (1985) בבני ברק, בגיל 86, ונקבר בבית העלמין שומרי שבת, סמוך לקבר גיסו החזון איש.