רבי מאיר שמחה הכהן זי"ע - האור שמח

תולדות חייו

רבי מאיר שמחה הכהן נולד בשנת ה'תר"ג (1843) בעיירה בוטרימונץ שבליטא, לאביו רבי שמשון קלונימוס קלמן הכהן ולאמו אסנת. אביו היה רבו הראשון, ובבית הוריו התארח לעתים קרובות רבי מאיר הלוי הורוויץ מטיקטין. כבר בנעוריו נודע כעילוי, ומגיל בר מצווה למד אצל רבי משה דנישבסקי. בגיל 17 נשא לאשה את חיה, בתו של רבי צבי פייבל פלטיאל מביאליסטוק, ועבר לגור בבית חותנו. אשתו עסקה במסחר ופרנסה את הבית, והוא ישב שנים רבות ועסק בתורה. בביאליסטוק למד בחברותא עם רבי יום טוב ליפמן הלפרין, רבה של העיר, ועם רבי יוסף זונדל הוטנר ורבי יצחק ליב גרוסברג. בשנת ה'תרמ"ח (1888) מונה לרב קהילת המתנגדים בדווינסק (היום דאוגבפילס, לטביה), במקום רבי ראובן הלוי לוין. באותה תקופה כיהן רבי יוסף רוזין (הרוגצ'ובי) כרב הקהילה החסידית בעיר, ושני הרבנים נחשבו מגדולי התורה בדורם. רבי מאיר שמחה עמד בראש הקהילה כשלושים ושמונה שנים, עד פטירתו, והנהיג אותה גם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כמו כן היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ספרו הלמדני "אור שמח" הוא פירוש על משנה תורה לרמב"ם. הספר מבאר את מקורות הרמב"ם, ומשולבים בו חידושיו של המחבר על סוגיות התלמוד, מסודרים לפי סדר ספר היד החזקה. חלקו הראשון נדפס בשנת ה'תרפ"ו (1926), שנת פטירתו. חיבורו "משך חכמה" על התורה, ששמו מורכב מאותיות שמו, נכתב לפי המסופר עוד בצעירותו, אך נדפס רק כשנה לאחר מותו. עוד הניח חידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי, שחלק מכתבי היד שלהם אבד בשואה, ותשובות שנדפסו בדורות האחרונים. בתו היחידה אסנת נישאה לרבי אברהם לופטביר, בעל "זרע אברהם", ושניהם נפטרו בצעירותם בלא ילדים. רעייתו חיה נפטרה בשנת ה'תרפ"ו (1926), ובאותה שנה, בד' באלול, נפטר גם הוא בריגה. על שמו נקראת ישיבת אור שמח בירושלים.