רבי יחיאל יהושע זי"ע - חלקת יהושע

תולדות חייו

רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נולד בה' בטבת ה'תרס"א (1900) בשדליץ שבפולין, לאביו רבי ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא. אביו נפטר ב-ה'תרס"ו (1906), כשהיה בן חמש בלבד, והוא גדל בבית סבו מצד אמו, רבי אריה לייב אפשטיין, האדמו"ר מאוז'רוב. לאחר פטירת סבו ב-ה'תרע"ד (1914) עבר לבית דודו, רבי אברהם יהושע העשל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בלובלין, שחינך אותו. בשנים אלה נסע גם אל רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור (בעל "אמרי אמת"). נשא לאישה את חנה פעשא, בתו של רבי אליעזר ברנהולץ, מחסידי ביאלא בוולודבה. ב-ה'תרפ"ד (1924), כשהיה בן עשרים ושלוש, שב לשדליץ וקיבל עליו את הנהגת חסידי ביאלא במקום אביו. בשנים שלאחר מכן ביסס את החסידות בעיר והקים בה ישיבה שבה למדו מאות בחורים, ועמד בראשה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשמחת תורה ה'ת"ש (1939), כשנכנסו הנאצים לשדליץ, נמלט עם משפחתו לשטחי פולין שנכבשו בידי ברית המועצות, ומשם הוגלה בידי השלטונות הסובייטיים לסיביר. במהלך המלחמה עלו שלושה מבניו לארץ ישראל עם "ילדי טהרן". הוא עצמו עלה לארץ ב-ה'תש"ז (1947), התיישב בתל אביב והקים בה בית מדרש. בתמוז ה'תשט"ו (1955) עבר לירושלים, ייסד בה בית מדרש והנהיג ממנה את חסידיו עד סוף ימיו. מראשית שנות השישים היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, אך השתתף בישיבותיה לעתים רחוקות. דברי תורתו נקבצו בסדרת הספרים "חלקת יהושע" ו"קדושת חלקת יהושע" על התורה, בחמישה כרכים. ספרו "סדר היום" נדפס בחייו כהקדמה לספר "תולדות אדם", ואת ההקדמות שכתב לספרי חסידות ביאלא קיבצו בספר "חלקת יהושע". על שמו נקראו גם סידור, מחזור וספר תהלים שהוציאה החסידות, ובהם שולבו דברי תורתו. נפטר בביתו בירושלים בכ"א בשבט ה'תשמ"ב (1982), כבן שמונים ואחת, ונקבר בהר הזיתים. בימי השבעה נבחר בנו הצעיר, רבי בן ציון, לממלא מקומו, ובהמשך הנהיגו בניו האחרים ענפים נוספים של החסידות: רבי דוד מתתיהו בבני ברק, רבי ירחמיאל צבי יהודה בביאלא-פשיסחא ורבי יצחק יעקב בביאלא-רמת אהרן.