
רבי יוסף מרדכי הלוי זי"ע
נולדכח בסיון ה'תרל"ח, 29/06/1878 למניינם·ירושלים
נפטרטו באלול ה'תש"ז, 31/08/1947 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, מנהל בית המדרש לרבנים "עזרה" ומראשי המזרחי בארץ ישראל.
קשרים
- אביו
- רבי אשר אברהם הלוי
- אמו
- אירמוזה
- בני/בנות זוג
- אסתר בת יצחק רפאל יצחקי
- תלמידיו
- רבי אליהו פרדס זי"ע
מקומות בהם פעל
- ירושליםראב"ד העדה הספרדית (1900–1947)
תמצית ביוגרפית
נולד בירושלים בשנת ה'תרל"ח (1878) לרבי אשר אברהם הלוי, דיין ושד"ר של העדה הספרדית. התייתם בגיל עשר, ואת חינוכו קיבל על עצמו רבי יוסף רפאל עוזיאל. למד בישיבתו של רבי יעקב שאול אלישר ובישיבת "תפארת ירושלים". משנת ה'תר"ס (1900) לימד גמרא בתלמוד התורה הספרדי, שימש סופר בבית הדין ולימד ב"תפארת ירושלים" ובבית היתומים הספרדי. משנת ה'תרע"ב (1912) עמד בראש בית המדרש לרבנים "עזרה". בשנים ה'תרפ"ז-ה'תרפ"ח (1927-1928) היה נשיא ועד העדה הספרדית, ומשנת ה'תרצ"ג (1933) כיהן כראב"ד העדה הספרדית בירושלים. היה ממייסדי שכונת בית וגן, נשיא בית החולים משגב לדך, חבר מועצת הרבנות הראשית ומראשי המזרחי בארץ ישראל. תשובותיו והערותיו נדפסו בקובץ "המאסף". נפטר בירושלים בט"ו באלול ה'תש"ז (1947) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי יוסף מרדכי הלוי נולד בירושלים בכ"ח בסיון ה'תרל"ח (1878). אביו, רבי אשר אברהם הלוי (סגרי), היה דיין ושד"ר של העדה הספרדית, ואמו הייתה אירמוזה (יפה). כשהיה בן עשר התייתם מהוריו, ורבי יוסף רפאל עוזיאל גידל אותו יחד עם אחיו רבי בנימין הלוי, שכיהן לימים כרב העדה הספרדית בירושלים, ועם אחותו מזל טוב. בשנת ה'תר"ן (1890) נשא את אסתר, בתו של יצחק רפאל יצחקי. למד בישיבה הפרטית של רבי יעקב שאול אלישר, הראשון לציון, ובישיבת "תפארת ירושלים". משנת ה'תר"ס (1900) לימד גמרא בתלמוד התורה של העדה הספרדית. בתקופה זו היה גם חבר בקופת התמחוי לאלמנות ויתומים ושליח מטעמה, ושימש סופר בבית הדין של רבי חיים נסים ברוך. בשנת ה'תרס"ג (1903) היה ממייסדי בית היתומים הספרדי בירושלים, ולימד בו וב"תפארת ירושלים". משנת ה'תרע"ב (1912) כיהן כמורה ראשי ומנהל של בית המדרש לרבנים "עזרה", ובאותה שנה נבחר לוועד העדה הספרדית. בשנים ה'תרפ"ז-ה'תרפ"ח (1927-1928) עמד בראש הוועד. משנת ה'תרצ"ג (1933) כיהן כראב"ד העדה הספרדית בירושלים. לצד פעילותו התורנית היה מעורב בחיי הציבור. היה ממייסדי שכונת בית וגן ונשיא בית החולים משגב לדך. כיהן כחבר באספת הנבחרים הראשונה, בוועד הלאומי ובמועצת הרבנות הראשית, והיה מראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל. בשנת ה'תרצ"ח (1938) ייצג את ירושלים בכינוס ההסתדרות העולמית של הספרדים באמסטרדם. תשובות הלכתיות והערות פרי עטו נדפסו בקובץ התורני "המאסף", ובהן הגהות על ספר "שדי חמד" של רבי חיים חזקיהו מדיני. חתנו, רבי אליהו פרדס, שהיה לימים רב העיר ירושלים, הוסמך בין היתר על ידו. נפטר בירושלים בט"ו באלול ה'תש"ז (1947), בגיל 69, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים.
ספריו1
- וליוסף אמר