י

רבי יוסף זונדל סלאט זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדה'תקמ"ו, 1786 למניינם·סלנט

נפטרג בחשון ה'תרכ"ו, 23/10/1865 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

מורה הוראה ומנהיג העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין ורבו של רבי ישראל סלנטר.

קשרים

אביו
רבי בנימין בייניש
בני/בנות זוג
רבקה
רבותיו
רבי בנימין ביינישרבי חיים מוולוז'יןרבי עקיבא איגר
תלמידיו
רבי ישראל סלנטררבי נתן פרידלנד

מקומות בהם פעל

  • סלנטישב ולמד בבית המדרש (עד 1837)
  • וולוז'יןלמד אצל רבי חיים מוולוז'ין (עד 1821)
  • פוזנןלמד אצל רבי עקיבא איגר
  • ירושליםמורה הוראה ומנהיג העדה האשכנזית (1837–1865)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ו (1786) בסלנט (ליטא) לאביו רבי בנימין בייניש. למד תחילה אצל אביו, ואחר כך נעשה מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין. לאחר פטירת רבו למד את דרך לימודו של רבי עקיבא איגר בפוזנא. רוב ימיו ישב בסלנט ועסק בתורה בבית המדרש בלי לקבל משרה רבנית, ושם השפיע על רבי ישראל סלנטר, שייסד בהשראתו את תנועת המוסר. בשנת ה'תקצ"ח (1837) עלה לירושלים, ושם שימש מורה הוראה בפועל ומנהיג העדה האשכנזית, אף שסירב לקבל מינוי רשמי. חתנו היה רבי שמואל סלנט. השאיר אחריו קונטרס קצר בשם "קיצור כללים בדקדוק". נפטר בג' בחשוון ה'תרכ"ו (1865) במגפת החולירע, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

רבי יוסף זונדל נולד בשנת ה'תקמ"ו (1786) בעיירה סלנט שבליטא. אביו, רבי בנימין בייניש, היה תלמיד חכם, ורבי יוסף זונדל למד אצלו בילדותו. משפחתו התייחסה לרבי אורי שרגא פייבוש. בצעירותו התקרב לרבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה, ונחשב לגדול תלמידיו. הוא נהג לנסוע לוולוז'ין כדי לקבל הדרכה מרבו. לאחר פטירת רבי חיים פנה לפוזנא ולמד אצל רבי עקיבא איגר את דרך לימודו. את רוב ימיו עשה בסלנט. שם ישב בבית המדרש ועסק בתורה ובעבודת המידות, ולא רצה לקבל עליו משרה רבנית. פרנסת הבית באה בעיקר מידי אשתו רבקה, שמכרה חומץ. דרך לימודו נמנעה מפלפול ארוך ומסובך וכוונה לבירור ההלכה למעשה. בפסיקתו היה מורה הוראה מעשי, שהתרחק מחידודים יתרים. בסלנט השפיע השפעה עמוקה על רבי ישראל סלנטר, שראה בו את רבו המובהק בדרכי יראה ומוסר. בהשראתו ייסד רבי ישראל את תנועת המוסר, ולכן רבי יוסף זונדל נחשב לאביה הרוחני של התנועה. בין תלמידיו נמנה גם רבי נתן פרידלנד. בח' בכסליו ה'תקצ"ח (1837), כשהיה כבן חמישים ושתיים, עלה לירושלים והשתקע בה. גם שם סירב לקבל מינוי רשמי לרב או לדיין, אך שימש בפועל מורה הוראה לכל העדות ונחשב לאחד ממנהיגי העדה האשכנזית בעיר. חתנו, רבי שמואל סלנט, מונה בשנת ה'ת"ר (1840) למורה הוראה ולראש בית הדין של העדה האשכנזית בירושלים, ולימים נעשה רבה של העיר. ספר לא הניח אחריו. נשתמרו ממנו רק מעט חידושי תורה וקונטרס קצר בשם "קיצור כללים בדקדוק". נפטר בג' בחשוון ה'תרכ"ו (1865), כבן שבעים ותשע, במגפת החולירע שפקדה את ירושלים, ונקבר בבית העלמין שבהר הזיתים.

ספריו1

  • קיצור כללים בדקדוק

קישורים חיצוניים