
רבי יוסף שלוש זי"ע
נולדח בשבט ה'תרנ"א, 17/01/1891 למניינם·מרקש
נפטרל בסיון ה'תש"ך, 25/06/1960 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
רב העדה המערבית בירושלים ודיין בבית דינה, מלמד בישיבת פורת יוסף ומחבר דברי יוסף.
קשרים
- אמו
- סולטנה
- בני/בנות זוג
- סעדה
- ילדיו
- רבי דוד שלושרבי אברהם שלושאביגיל עזראן
- רבותיו
- רבי יוסף חיים הכהן
- תלמידיו
- רבי עובדיה יוסףרבי ציון לוירבי דוד שלוש
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בח' בשבט ה'תרנ"א (1891) במרקש (מרוקו), לאביו רבי דוד שלוש, ראש ישיבה במרקש, שנפטר כשהיה פעוט. בשנת ה'תרס"ג (1903) עלה עם אמו ואחותו לירושלים, ולמד בישיבת "טובי ישבעו" אצל רבי יוסף חיים הכהן, רב עדת המערבים. בשנת ה'תרפ"ב (1922) יצא כשד"ר של העדה למרוקו. לימד שנים רבות בישיבת פורת יוסף, ומתלמידיו היו רבי עובדיה יוסף ורבי ציון לוי. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נבחר לוועד העדה המערבית, ובשנת ה'תר"ץ (1930) מונה לדיין בבית דינה. עמד בראש החברה קדישא של העדה וכיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית. משנת ה'תשי"ז (1957) כיהן כרב העדה המערבית בירושלים. דרשותיו נדפסו לאחר פטירתו בספר "דברי יוסף". נפטר בל' בסיון ה'תש"ך (1960) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
תולדות חייו
רבי יוסף יצחק שלוש נולד בח' בשבט ה'תרנ"א (1891) במרקש שבמרוקו, לאביו רבי דוד שלוש, ראש ישיבה מפורסם בעיר, ולאמו סולטנה. אביו נפטר כשהיה כבן שנתיים, ובני הקהילה במרקש דאגו לחינוכו. בשנת ה'תרס"ג (1903), בהיותו כבן שתים עשרה, עלה עם אמו ואחותו לירושלים. בירושלים למד בישיבת "טובי ישבעו" של רבי יוסף חיים הכהן, רב עדת המערבים בעיר. בצעירותו התפרנס מכתיבת מכתבים בעבור נשים מבוגרות ומסיוע בפדיון המחאות שנשלחו להן מקרוביהן במרוקו. בשנת ה'תרע"ב (1912) ייסד יחד עם רבי בכור יוסף בן מלכא תלמוד תורה בירושלים. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ארץ ישראל, משום שהיה נתין צרפתי, ובשנת ה'תר"ף (1920) שב לירושלים. בשנת ה'תרפ"ב (1922) יצא למרוקו כשליח של עדת המערבים בירושלים. שנים רבות לימד בישיבת פורת יוסף, בימי רבי עזרא עטיה ורבי נסים אלישר, ומתלמידיו היו רבי עובדיה יוסף, רבי ציון לוי ובנו רבי דוד שלוש. לא התפרנס מתורתו, אלא עסק במסחר בתשמישי קדושה. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נבחר לוועד העדה המערבית בירושלים, ובשנת ה'תר"ץ (1930) מונה לדיין בבית הדין של העדה. עמד בראש החברה קדישא של העדה והקדיש לה מרץ רב, וכיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית. משנת ה'תשי"ז (1957) ועד פטירתו כיהן כרב העדה המערבית בירושלים. נשא לאישה את סעדה, ונולדו להם שני בנים ובת: רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, רבי אברהם שלוש, רבה של כפר סבא, ואביגיל, אשת רבי נסים דוד עזראן. דרשותיו על התורה, על המועדים והספדיו נדפסו מכתב ידו בידי צאצאיו בספר "דברי יוסף" (ירושלים, ה'תש"ע). נפטר בל' בסיון ה'תש"ך (1960) ונקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא רחוב בשכונת נחלאות בירושלים.
ספריו1
- דברי יוסף