רבי יוסף עמר

תמצית ביוגרפית

נולד בח' באב ה'תרע"א (1911) בצנעא (תימן), לאביו רבי אהרן עמר הלוי. למד משנה, תלמוד והלכה אצל רבי יחיא קאפח, רבי יחיא אביץ, רבי שלום קרח ורבנים נוספים. בשנת ה'תש"ג (1943) עלה לארץ ישראל, ישב תחילה בחדרה ובשכונת מחניים בירושלים, ומשנת ה'תש"ח (1948) גר בשכונת גונן (קטמון) בירושלים. שימש רב בית הכנסת 'ישמח ישראל' של עדת התימנים בשכונה ולימד בו משנה, גמרא ורמב"ם. היה סופר סת"ם, מגיה ספרי תורה מטעם משרד הדתות, ושוחט ובודק. משנת ה'תשי"ט (1959) ניקד את התלמוד הבבלי ואת ששה סדרי משנה לפי מסורת יהודי תימן, מפעל שנמשך יותר מעשרים שנה ויצא לאור בירושלים בעשרים כרכים. על מפעלו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית ובפרס ירושלים לספרות תורנית. נפטר בכ"ו בכסליו ה'תשמ"ט (1988) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.