רבי יוסף כהן יהונתן זי"ע

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרס"ז (1907) בג'רבה (תוניסיה). אביו היה רבי ציון כהן יהונתן, ראש בתי הדין בג'רבה, והוא היה בנו הצעיר. גדל בתורה אצל אביו ואצל אחיו הבכור, רבי דוד הכהן יהונתן, רב זרזיס. בצעירותו הצטרף לתנועה הציונית שנוסדה בג'רבה, ולימים היה מראשיה. אחרי פטירת אביו בשנת ה'תרצ"א (1931) הוצע לו לכהן כדיין, והוא סירב. פרנסתו הייתה מצורפות, ומרווחיו תמך בישיבות ובלומדי תורה. בשנת ה'תש"ג (1943), כשכבשו הנאצים את ג'רבה ודרשו כופר זהב בעד חיי רבי כלפון משה הכהן, תרם מחסכונותיו חלק נכבד מהזהב. חיבר הגהות לספר "שערי ציון" של אביו, את ספר הדרשות "לספר בציון" שנדפס בג'רבה בשנת ה'תש"י (1950), ואת שו"ת "שארית יוסף", שנדפס בבני ברק בסוף ספר "יד דוד" של אחיו. נפטר פתאום ביד בסיון ה'תשט"ז (1956), בעת ביקור בארץ ישראל.