רבי דוד שלמה אייבשיץ זי"ע - הרב מסורקה

תולדות חייו

נולד בסביבות ה'תקט"ו (1755) בעיר אוז'רין, לאביו רבי ירחמיאל אייבשיץ. בצעירותו נקשר לגדולי החסידות בגליציה. רבו המובהק היה רבי משולם פייבוש הלר מזבריז בעל "יושר דברי אמת", ומקובל שהיה גם מתלמידי רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב, שאת דבריו הביא בספרו "ערבי נחל". עוד מקובל שהסתופף בצלו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, והיה בקשרים עם רבי יעקב שמשון משפטיבקה, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי אברהם יהושע השל מאפטא ורבי חיים מצ'רנוביץ. בעצת קרובו רבי מאיר מרגליות נשא לאישה את בתו של רבי יחיאל מיכל מרגליות, רבה של לשקוביץ, ולאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו. בשנות העשרים לחייו שימש ראש ישיבה בנדבורנה והעמיד שם תלמידים רבים. לאחר מכן נתמנה לרב בחורוסטקוב שבגליציה, ובהשפעתו הוקם בה בית עלמין. משם עבר לכהן ברבנות בודזאנוב, שבה ישב לפחות עשר שנים, ושם גדל תלמידו המובהק רבי אריה ליב מרגליות, שטיפל לימים בכתביו והוציאם לאור. מבודזאנוב עבר לסורוקה שבבסרביה, והיה הרב הראשון בעיר. הוא ייסד בה את מוסדות הקהילה והקים ישיבה, הראשונה במחוז, ותלמידים רבים נהרו אליה. בכך היה מראשוני נושאי דגל החסידות בבסרביה, ועל שם העיר נקרא "הרב מסורקה". בשנת ה'תקס"ח (1808; ויש אומרים ה'תקס"ט) עלה לארץ ישראל, באונייה אחת עם רבי מנחם מנדל משקלוב, וקבע את מושבו בצפת. שם התפרנס בדוחק כמלמד תינוקות. חיבורו הנודע ביותר הוא "לבושי שרד", הגהות וביאורים על השולחן ערוך באורח חיים וביורה דעה, ובעיקר בדיני טריפות הריאה. הספר נתקבל בעולם ההלכה, ובעל "משנה ברורה" מביא ממנו פעמים רבות. חיבורו "ערבי נחל" כולל דרושים בדרך החסידות על חמשת חומשי התורה. עוד חיבר את "מגילת סתרים", ספר מוסר וביאור על פרק א' בתהילים, ואת "משוש כל המתאבלים", פירוש על מגילת איכה שכתב בשנת ה'תקמ"ג (1783). כמו כן ערך והכין לדפוס כתבים של סבו. חיבורים נוספים נדפסו לאחר פטירתו, ביניהם שו"ת "נאות דשא", "כד הקמח" ו"אשד הנחלים", וחיבורו על מסכת גיטין, "טיב גיטין", נותר בכתב יד. נפטר בצפת בכ"ב בחשון ה'תקע"ד (1813), כבן שישים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, במערת קבורה של כמה צדיקים, ביניהם רבי אריה לייב מוולטשיסק ורבי אברהם דב מאבריטש. במשך השנים נשכח מקום קברו, ובשנת ה'תר"ב (1842) נמצא מחדש.