
רבי יהושע - בן לוי
ריב"ל
אמורא ארץ-ישראלי מהדור הראשון, ראש הישיבה בלוד ומגדולי בעלי האגדה בתלמוד.
קשרים
- אביו
- לוי
- ילדיו
- רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוירב יוסף
- רבותיו
- רבי יהודה זי"ע - הנשיאבר קפרא - בן הקפררב חנינארבי יהודה בן פדיהרבי יהודה - נשיאה
- תלמידיו
- רבי סימוןרבי חייא בר אבארבי חמא בר עוקבאריש לקישרבי אלעזר בן פדתסימון - שמעון בן פזירבי שמואלרבי שמעון - בר אבארב יוסףרבי תנחוםרבי אלכסנדרירבי יעקברבי שמעון - סימוןרבי יצחק
- חברותות
- רבי יונתן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
אמורא ארץ-ישראלי מהדור הראשון לאמוראים, שפעל בתחילת המאה השלישית, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים. למד אצל רבי יהודה בן פדיה ובר קפרא, ועמד בקשר עם רבי יהודה הנשיא. עמד בראש הישיבה בלוד, ובסוף ימיו עברה ישיבתו לטבריה. בן דורו של רבי חנינא ורבי יונתן. מתלמידיו: רבי סימון, רבי חייא בר אבא, ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת. נודע בחסידותו ובגדולתו בתורה, ומאמריו בהלכה ובאגדה מובאים במאות מקומות בתלמוד ובמדרשים. במסורת חז"ל נודע כמי שזכה לגילוי אליהו הנביא, וכמי שנכנס לגן עדן בחייו לאחר שגבר על מלאך המוות. מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות; לפי מסורת מאוחרת נקבר בטבריה.
תולדות חייו
רבי יהושע בן לוי, המכונה בקיצור ריב"ל, היה מגדולי האמוראים בארץ ישראל בדור הראשון לאמוראים, בתחילת המאה השלישית. בשל היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים יש הרואים בו תנא. אביו היה לוי, ואשתו הייתה בתו של רבי יוסי בן פטרוס. בנו, רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי, מסר הלכות בשמו, ונכדו בן בתו היה רבי מיאשה. למד תורה מפי רבי יהודה בן פדיה, בר קפרא ורבי אלעזר הקפר, ועמד בקשר עם רבי יהודה הנשיא. בתלמוד הוא מכונה לעיתים "בריבי", כינוי לגדול שבדורו. בני דורו היו רבי חנינא, רבי יונתן ועולא בר קושב. עמד בראש הישיבה בלוד, והייתה זו מן הישיבות החשובות בארץ ישראל בדורו; בסוף ימיו עברה ישיבתו לטבריה. נוסף על פעילותו התורנית פעל למען בני עמו אצל השלטונות הרומיים, ונסע לשם כך לקיסריה ואף לרומא. מאמריו בהלכה ובאגדה מובאים במאות מקומות בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרשים, והוא נחשב לאחד מגדולי הדרשנים ובעלי האגדה. מתלמידיו המפורסמים: רבי סימון, רבי חייא בר אבא, רבי חמא בר עוקבא, ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת. במסורת חז"ל נודע ריב"ל כחסיד שזכה לגילוי אליהו הנביא, ולפי המדרש הפנה אותו אליהו אל המשיח היושב בשערי רומי. הוא נמנה עם אלה שנכנסו לגן עדן בחייהם: לפי המסופר בתלמוד ביקש ממלאך המוות להראות לו את מקומו בגן עדן, קפץ פנימה ונשבע שלא ייצא משם, ומשום שמעולם לא הפר שבועה נשאר שם. לאור מסורת זו אין ודאות בדבר מקום קבורתו. לפי מסורת מן המאה ה-15 נקבר בטבריה, ויש שהציעו לזהות את קברו בבית שערים או בציפורי על פי כתובות שנמצאו שם, אך זיהויים אלה שנויים במחלוקת.