רבי יהודה שפירא זי"ע

תולדות חייו

רבי יהודה שפירא, שבני משפחתו ומכריו כינוהו "רבי יודל", נולד בכ"ד בתשרי ה'תרפ"ד (1923) בירושלים. הוריו היו רבי שמעון זיידל ואסתר שפירא, ממשפחה ירושלמית שהייתה קשורה לחסידות קרלין. בילדותו ובנעוריו למד במוסדות עץ חיים בירושלים. בצעירותו התקרב לחזון איש, רבי אברהם ישעיהו קרליץ, שישב בבני ברק. בימות השבוע שהה בבני ברק ולמד אצל החזון איש ובחברת תלמידיו, ולשבתות חזר לירושלים. כך נמנה עם תלמידיו הקרובים. אשתו הייתה בלומה, בת רבי מאיר כהן מבתי אונגרין. גם אחרי נישואיו המשיך ללמוד בבני ברק במשך השבוע, ושב לירושלים רק לשבתות. גיסו היה רבי יוסף משה סופר בעל "מי זהב". אחרי פטירת החזון איש מינה אותו רבי נחום מאיר קרליץ בשנת ה'תשי"ח (1958) לאחד מראשי כולל חזון איש, יחד עם רבי ניסים קרליץ ורבי גדליה נדל. רבי יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר) מינה אותו לסמכות ההלכתית העליונה בבית הכנסת לדרמן בבני ברק. רבי אלעזר מנחם מן שך העריך אותו ונועץ בו בעניינים שונים. בשנות הארבעים לאלף השישי (שנות השמונים) שימש בורר במחלוקת בישיבת חברון. בשנת ה'תשנ"ב (1992) תיווך בין אגודת ישראל לדגל התורה. הוא עסק גם בשלום בית ובחינוך, ושימש נשיא ארגון "שופר". בחייו לא הוציא לאור חיבורים. אחרי פטירתו הוציאה משפחתו את "גבורת יהודה" בשלושה כרכים: על אורח חיים ומועד, על יורה דעה, ועל זרעים (מבחר) וידים. כמו כן יצאו לאור שני קובצי תשובות קצרות בהלכה ובהנהגה: "בכורי יהודה" (ה'תש"ע) ו"דעת יהודה" (ה'תשע"ב). נולדו לו שלושה בנים ושבע בנות. בנו רבי צבי עמד בראש כולל טל תורה בירושלים, ובנו רבי חיים ישראל הוא ראש ישיבת שערי תורה בבני ברק. בין חתניו: רבי רפאל יעקב שמואל שינלזון בעל "שערי הלכה" בהלכות ריבית, רבי אליעזר פישהוף ורבי אריה פוזן, משגיח בישיבת סלבודקה בבני ברק. נפטר בבני ברק בי"ז בניסן ה'תשס"ט (2009), בחול המועד פסח, בגיל 85. בהלווייתו ספדו לו רבי מיכל יהודה לפקוביץ, רבי שמואל אויערבך ורבי ניסים קרליץ, ובהמשך ספדו לו גדולי הדור בכולל חזון איש ובבית הכנסת לדרמן. הוא נקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.