רבי חיים טירר - מטשרנוביץ

תולדות חייו

רבי חיים טירר נולד בכפר סמוך לבוצ'אץ' שבגליציה (אוקראינה). אביו, רבי שלמה, היה נכדו של רבי רפאל מהרחוב וחסידו של רבי נחמן מהורודנקה. שם המשפחה היה במקורו "טירור". על שנת לידתו יש דעות שונות: לפי המסורת נולד בסביבות שנת ה'ת"ק (1740), ויש סבורים שנולד מאוחר יותר. בצעירותו נמשך לחסידות והיה תלמידו של רבי יחיאל מיכל, המגיד מזלוטשוב, ונמנה עם חוג תלמידיו. בשנת ה'תק"מ (1780) נתמנה לרב בקריפיץ לזמן קצר, ומשנת ה'תקמ"ב (1782) כיהן כרבה של צ'רנוביץ שבבוקובינה. על שם העיר הזאת נודע ברבים כ"רבי חיים מצ'רנוביץ". הוא כיהן ברבנות גם במוהילוב, ובבוקובינה ייסד את בית הכנסת "גמילות חסדים" בעיר סוצ'בה. בתקופת כהונתו פעל לטובת הקהילות היהודיות: השתדל אצל השלטונות האוסטריים לאפשר את שובם של יהודים שגורשו מווינה, ונאבק בחוקים שפגעו ביהודים. הוא גם יצא נגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת. לאחר שבוקובינה סופחה לאוסטריה נתגלע סכסוך בינו לבין השלטונות, ובשנת ה'תקס"ה (1805) עזב את צ'רנוביץ בכוונה לעלות לארץ ישראל. בדרך התעכב במולדובה, כיהן כרב בבוטושאן ואחר כך בקישינב, ורק בשנת ה'תקע"ג (1813) הגיע לארץ ישראל והשתקע בצפת. חיבוריו נחשבים מספרי היסוד של ספרות החסידות. "סידורו של שבת" (מוהילוב, ה'תקע"ג), עוסק בענייני שבת ומצורפות אליו תשובות. "שער התפילה" (בוטושאן, ה'תקפ"ח) עוסק בענייני תפילה. "באר מים חיים" (צ'רנוביץ, ה'תרי"ט) הוא פירוש על התורה בדרך הפרד"ס. זהו הידוע שבחיבוריו, ועל שמו נקרא בעל "באר מים חיים". "ארץ החיים" (צ'רנוביץ, ה'תרכ"א) כולל חלק על נביאים, כתובים ומגילת אסתר וחלק על מסכת ברכות. חידושיו על מסכת בבא קמא נדפסו בקובץ "היכל הבעש"ט". בניו היו רבי שלמה, רבי יעקב יוסף ורבי קלונימוס, ובתו דבורה. בין חתניו היו רבי שמואל שמעלקא הורוביץ ורבי אהרן, שמילא את מקומו ברבנות בוטושאן. הוא נפטר בצפת בכ"ז בכסלו ה'תקע"ח (1817), כבן שבעים ושבע, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, במערה הנקראת על שמו "מערת באר מים חיים".