רבי יאשיה פינטו - הרי"ף

תולדות חייו

רבי יאשיהו פינטו נולד בדמשק בשנת ה'שכ"ה (1565) למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד. אביו, רבי יוסף פינטו, היה מנכבדי הקהילה ונודע כנדבן גדול, ובזכות תמיכתו יכול היה בנו לעסוק בתורה בלי טרדות פרנסה. בצעירותו למד בישיבתו של רבי יעקב אבולעפיה, רבו העיקרי, שהסמיך אותו לפוסק ולדיין, כחלק מחידוש הסמיכה שהחל בצפת. בתקופה שבה שהה רבי חיים ויטאל בדמשק למד ממנו את חכמת הקבלה. הקשר בין המשפחות נמשך: רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים, היה לתלמידו ונשא את בתו. בדמשק כיהן כרב קהילת הסיציליאנים, ונודע כאחד מגדולי חכמי סוריה בדורו. בשנת ה'שפ"ה (1625) עלה לארץ ישראל עם משפחתו, התיישב תחילה בירושלים ואחר כך בצפת. בנו רבי יוסף נפטר שם צעיר, בערך שנה לאחר העלייה. לאחר מותו שב לדמשק, ומעט אחרי כן מונה לרב הראשי של הקהילה. בנו רבי דניאל המשיך את דרכו. חיבורו הנודע ביותר הוא "מאור עינים", פירוש לאגדות חז"ל שבספר "עין יעקב" לרבי יעקב אבן חביב. לפי המסורת חיבר אותו לאחר פטירת בנו. הפירוש נדפס בכרכים בוונציה ובמנטובה, ומאז הוא נלמד בשם "הרי"ף" ונדפס במהדורות "עין יעקב" לצד הפירושים המקובלים. הוא חיבר גם ספרי דרושים על התורה: "כסף נבחר", שנדפס בוונציה בשנת ה'שפ"א (1621), ו"כסף מזוקק". לאחר פטירתו נדפסו "כסף צרוף", פירוש על ספר משלי (אמשטרדם, ה'תפ"ט, 1729), ו"נבחר מכסף", קובץ שאלות ותשובות הערוך לפי סדר השולחן ערוך, שנדפס בארם צובה. נותרו ממנו בכתב יד "כסף נמס" על מגילת איכה ו"קבוצת כסף" בדינים והלכות. נפטר בדמשק בחודש אדר ה'ת"ח (1648), כבן שמונים ושלוש, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בעיר.