ח

רבי חיים שאול גריינמן זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדה'תרפ"ו, 1926 למניינם·וילנה

נפטרכא בניסן ה'תשע"ה, 10/04/2015 למניינם·בני ברק

נטמןבית העלמין שומרי שבת, בני ברק

פוסק ומורה הוראה בבני ברק, ממשיכי דרכו של דודו החזון איש, מחבר סדרת "חידושים וביאורים" על הש"ס.

קשרים

אביו
רבי שמואל גריינימן
אמו
צביה גריינימן (לבית קרליץ)
בני/בנות זוג
חנה דבורה, בת רבי ישראל שלום לוריא (רוטמן)
ילדיו
רבי יצחק דוד גריינימןרבי אברהם ישעיהו גריינימן
רבותיו
רבי יצחק קרליץרבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש)רבי ראובן כ"ץרבי אברהם יצחק גרשונוביץרבי ירוחם ורהפטיג
תלמידיו
רבי יהודה בויאררבי יחזקאל ברטלררבי שלום מאיר יונגרמןרבי יוסף חיים בן דב

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרפ"ו (1926) בווילנה (ליטא), לרבי שמואל גריינימן ולצביה, אחותו של החזון איש. היה לו אח תאום, רבי פנחס דוד. את לימודיו התחיל אצל דודו רבי יצחק קרליץ בקוסובה, ולאחר שעלה לארץ ישראל למד בישיבת תפארת ציון, שאביו עמד בראשה, ובישיבת לומז'ה, שם למד בחברותא עם רבי שמואל רוזובסקי. אחר כך למד בישיבת חברון ובישיבת מיר. בכל שבוע נועץ בדודו החזון איש בענייני לימודו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ו (1955) עבר לבני ברק. שם היה פוסק ומורה הוראה, עמד בראש קהילה גדולה של הולכים בדרכו של החזון איש, והיה יועץ מוכר בענייני רפואה. חיבר את סדרת "חידושים וביאורים" על הש"ס ואת "כלילא דוורדא" על הלכות בית הבחירה ברמב"ם. נפטר בשביעי של פסח ה'תשע"ה (2015) ונקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.

תולדות חייו

רבי חיים שאול גריינימן נולד בשנת ה'תרפ"ו (1926) בווילנה. אביו, רבי שמואל גריינימן, היה פעיל ציבור. הוא נסע לארצות הברית לצורכי הציבור וסייע בייסוד ישיבת תפארת ירושלים. אמו, צביה, הייתה בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ, רב קוסובה, ואחותו של רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש. היה לו אח תאום, רבי פנחס דוד. את תלמודו התחיל אצל דודו רבי יצחק קרליץ בקוסובה. לאחר העלייה לארץ ישראל למד בישיבת תפארת ציון, שאביו עמד בראשה, ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה. שם למד בחברותא עם רבי שמואל רוזובסקי. אחר כך למד בישיבת חברון ובישיבת מיר בירושלים. בין רבותיו נמנים רבי ראובן כ"ץ, רבי אברהם יצחק גרשונוביץ ורבי ירוחם ורהפטיג. בכל שבוע נועץ בדודו החזון איש בסוגיות שלמד, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו. בשנת ה'תש"ה (1945) נשא לאישה את חנה דבורה, בתו של רבי ישראל שלום לוריא (רוטמן). לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ו (1955) עבר להתגורר בבני ברק, שבה נשארה אמו האלמנה. בבני ברק עמד בראש קהילה גדולה של הולכים בדרכו של החזון איש, ושימש פוסק ומורה הוראה. הוא היה יועץ מוכר בשאלות רפואיות, וקשר קשרים עם רופאים בארץ ובעולם. נועצו בו גם בענייני חינוך וכלכלה. הייתה לו השפעה על כמה מוסדות, ביניהם ישיבת סלבודקה בבני ברק, ישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב, ארגון ערכים וסמינר אור החיים. לאחר פטירת רבי יעקב ישראל קניבסקי היה מנאמני הקדשות הלפרין, ובכללן בית העלמין שומרי שבת. חיבורו העיקרי הוא סדרת "חידושים וביאורים" על מסכתות הש"ס, שנכתבה בדרך לימודו של החזון איש. כן חיבר את "כלילא דוורדא" על הלכות בית הבחירה ברמב"ם. לאחר פטירתו הוציאה משפחתו לאור את מכתביו בשני כרכים בשם "מכתבי התעוררות". בין תלמידיו היו רבי יהודה בויאר, רבי יחזקאל ברטלר, רבי שלום מאיר יונגרמן וחתנו רבי יוסף חיים בן דב. נולדו לו שנים עשר בנים וארבע בנות, וביניהם רבי יצחק דוד, מחבר "השג יד", ורבי אברהם ישעיהו, ממנהיגי הקהילה בזכרון יעקב. נפטר בביתו בבני ברק בכ"א ניסן ה'תשע"ה (2015), שביעי של פסח. בגלל החג והשבת שאחריו התקיימה הלוויה רק כעבור יומיים, ועשרות אלפים השתתפו בה. נקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק, בסמוך לקבר החזון איש.

ספריו3

  • חידושים וביאורים
  • כלילא דוורדא
  • מכתבי התעוררות

קישורים חיצוניים