רבי חיים צבי טייטלבוים זי"ע

תולדות חייו

נולד בי"ג בטבת ה'תר"מ (1879) בטאטש שבמחוז מרמרוש, אז בממלכת הונגריה. אביו היה רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב", לימים רבה של סיגט, ואמו הייתה חנה לבית אשכנזי. בשנת ה'תרנ"ו (1896) נשא לאשה את קרובתו ברכה סימה, בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל "דברי חיים". לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרס"ד (1904) נתמנה לרבה של סיגט, העיר המרכזית של חבל מרמרוש (כיום ברומניה), ולאדמו"ר לחסידי אביו. הוא נמנה עם האדמו"רים של שושלת סיגט, וכיהן ברבנות ובאדמו"רות כעשרים ושתיים שנה. מתלמידיו היו רבי שלמה זלמן פרידמן, האדמו"ר מטענקע, ורבי מרדכי ווילליגר בעל "פרדס מרדכי". חיבוריו נדפסו ברובם לאחר פטירתו בסדרת "עצי חיים": על התורה (סיגט, ה'תרפ"ז), על המועדים (סיגט, ה'תרצ"ד), על הלכות מקוואות ושו"ת (סיגט, ה'תרצ"ט), על מסכת גיטין, וכן ביאור על תהלים. תלמידו רבי מרדכי ווילליגר העתיק מדבריו כתב יד על ספר בראשית, שנדפס בשם "זכרון צבי". בו' בשבט ה'תרפ"ו (1926) נפטר פתאום בקליינווארדיין, בגיל 46, והובא לקבורה בבית העלמין היהודי בעיר רבנותו סיגט. את מקומו ברבנות ובאדמו"רות מילא בנו רבי יקותיאל יהודה, שמונה בצעירותו ונספה באושוויץ. בנו רבי משה חידש לאחר השואה את רבנות סיגט, ולימים עמד בראש חסידות סאטמר. בנותיו נישאו לאדמו"רים ולרבנים, ובהם רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, שנשא את בתו פעסיל לאשתו הראשונה. רבים מצאצאיו נספו בשואה.