
רבי חיים פרידלנדנר
נולדט בתמוז ה'תרפ"ג, 23/06/1923 למניינם·ברסלאו
נפטרכח בתמוז ה'תשמ"ו, 04/08/1986 למניינם
נטמןבית העלמין פוניבז', בני ברק
משגיח ישיבת פוניבז', מעורכי "מכתב מאליהו" וכתבי הרמח"ל, שדבריו נאספו בסדרת "שפתי חיים".
קשרים
- אביו
- רבי משה פרידלנדר
- אמו
- ציפורה פרידלנדר
- בני/בנות זוג
- שרה, בת רבי יונה מרצבך
- ילדיו
- רבי אליהו פרידלנדררבי נחמיה פרידלנדררבי משה פרידלנדר
- חברותות
- רבי שמואל רוזובסקי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בט' בתמוז ה'תרפ"ג (1923) בברסלאו (היום ורוצלב, פולין), לאביו רבי משה. סמוך לפני מלחמת העולם השנייה עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ושם למד בחברותא עם רבי שמואל רוזובסקי. היה מבין שבעת התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז' בבני ברק, ושם התקרב למשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר וראה את עצמו ממשיך דרכו. כיהן כמשגיח זוטר בפוניבז' לצד רבי יחזקאל לוינשטיין, ייסד את תלמוד התורה "תורת אמת" בבני ברק והיה משגיח בישיבת עזתה בנתיבות. בשנת ה'תשמ"א (1981) מונה למשגיח ישיבת פוניבז'. ערך עם רבי אריה כרמל את "מכתב מאליהו" לרבי אליהו אליעזר דסלר, וההדיר כתבים של הרמח"ל. אחרי פטירתו יצאו לאור דבריו בסדרת "שפתי חיים" ובספר "מסילות חיים בחינוך". נפטר בכ"ח בתמוז ה'תשמ"ו (1986) ונקבר בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.
תולדות חייו
רבי חיים פרידלנדר נולד בט' בתמוז ה'תרפ"ג (1923) בברסלאו שבגרמניה (היום ורוצלב, פולין), להוריו משה וציפורה. כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהיה כבן שש עשרה, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בקיבוץ חפץ חיים, ואחר כך נכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. שם הכיר את רבי שמואל רוזובסקי ולמד עמו בחברותא. כשנוסדה ישיבת פוניבז' בבני ברק בחורף ה'תש"ד, צירף אותו רבי שמואל רוזובסקי לקבוצת שבעת התלמידים הראשונים של הישיבה. בפוניבז' התקרב למשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר בעל "מכתב מאליהו", וראה את עצמו ממשיך דרכו במוסר ובעבודת המידות. בשנת ה'תש"ט (1949) נשא לאישה את שרה, בתו של רבי יונה מרצבך, מראשי ישיבת קול תורה בירושלים. בראשית דרכו כיהן כמשגיח זוטר בישיבת פוניבז' לצד רבי יחזקאל לוינשטיין. בשנות העשרים לשנות השישים ייסד את תלמוד התורה "תורת אמת" בבני ברק ועמד בראשו, ואחרי מלחמת ששת הימים היה ממייסדי ארגון "מורשת אבות - אל המקורות", שפעל להפצת היהדות ולקירוב רחוקים. לאחר מכן כיהן כמשגיח בישיבת עזתה בנתיבות. משנת ה'תש"מ (1980) עמד עם רבי אלעזר מנחם מן שך בהנהלת ישיבת נתיבות עולם, ובשנת ה'תשמ"א (1981), אחרי פטירת רבי בן ציון במברגר, מונה למשגיח ישיבת פוניבז'. עם רבי אריה כרמל ערך והוציא לאור את סדרת "מכתב מאליהו" מתורת רבו רבי אליהו אליעזר דסלר. הוא עסק הרבה בכתבי הרמח"ל, ועם רבי יואל קלופט ורבי יצחק שלמה זילברמן ההדיר כמה מחיבוריו, ובהם "דעת תבונות", "קל"ח פתחי חכמה" ו"אדיר במרום". החבורה הוציאה לאור גם את "קול התור" בשנת ה'תשכ"ט (1969). נחשב בקי בתורת הקבלה, ובמיוחד בתורת הרמח"ל. היה גם סופר סת"ם מומחה, וספרי התורה שכתב היו מבוקשים. בשנת ה'תשמ"ו (1986) הוציא את "ודעת כי שלום אהלך", מדריך לאברכים בשנותיהם הראשונות לאחר הנישואין, שנדפס כמה פעמים. בשנות הארבעים לחייו, כשהיה בארצות הברית לטיפול רפואי, כתב מכתב חיזוק באמונה ובביטחון שהופץ בתפוצה רחבה ונכלל בכרך הראשון של "שפתי חיים - אמונה". אחרי פטירתו ליקטו חתנו רבי גבריאל זלושינסקי ובנו רבי נחמיה מדבריו ומשיחותיו את סדרת "שפתי חיים", שכרכיה עוסקים במועדים, באמונה והשגחה, במידות ועבודת ה', בתפילה ובפרשת השבוע, וכן את הספר "מסילות חיים בחינוך". בניו הם רבי אליהו, מנהל תלמוד התורה "תורת אמת"; רבי נחמיה, משגיח בישיבת גרודנא באר יעקב; ורבי משה, מנהל חינוכי בתלמוד התורה "דעת זקנים" במודיעין עילית. נפטר בכ"ח בתמוז ה'תשמ"ו (1986), בן שישים ושלוש, ונקבר בבית העלמין פוניבז' בבני ברק. רבי אלעזר מנחם מן שך הספידו.
ספריו3
- ודעת כי שלום אהלך
- מסילות חיים בחינוך
- שפתי חיים