י

רבי ישראל איסרלן זי"ע - מהרא"י

ראשונים

נולדה'ק"ן, ~1390 למניינם·רגנסבורג

נפטרה'ר"כ, 1460 למניינם·וינר נוישטאדט

מגדולי פוסקי אשכנז בסוף תקופת הראשונים, רב וינר נוישטאדט ומחבר שו"ת תרומת הדשן.

קשרים

אביו
רבי פתחיה
בני/בנות זוג
שיינדלין
רבותיו
רבי אהרן בלומלין
תלמידיו
רבי ישראל ברונארבי יוסף ב"ר משהרבי יונה בן ישראל אשכנזירבי אייזיק שטיין

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'ק"ן (1390) לערך ברגנסבורג (גרמניה), לאביו רבי פתחיה, נכדו של רבי ישראל מקרמז מחבר הגהות אשר"י. אביו נפטר בנעוריו, והוא התחנך אצל אחי אמו, רבי אהרן בלומלין, עד גזירות ה'קפ"א (1421), שבהן נהרגו דודו ואמו. עקב הרדיפות נאלץ לעזוב את גרמניה. תחילה שהה באיטליה, ולאחר מכן התיישב באוסטריה וקיבל על עצמו עול רבנות. כיהן תחילה כרב ברנו (צ'כיה), שנקראה בפי היהודים "ברונא", אחר כך כרב מרבורג (מריבור, סלובניה), ולבסוף כרב וינר נוישטאדט (אוסטריה), שם עמד בראש הישיבה המקומית. התכתב עם חכמי דורו, ובהם רבי יעקב וייל, מחשובי הפוסקים בדור ההוא. חיבורו העיקרי הוא שו"ת תרומת הדשן. בין חיבוריו גם הגהות לשערי דורא, ל"ו שערים באיסור והיתר וביאורי מהרא"י על פירוש רש"י לתורה. נפטר בווינר נוישטאדט בשנת ה'ר"כ (1460).

תולדות חייו

רבי ישראל איסרלן נולד בשנת ה'ק"ן (1390) לערך ברגנסבורג שבגרמניה. אביו, רבי פתחיה, היה נכדו של רבי ישראל מקרמז, מחבר הגהות אשר"י. אביו נפטר כשהיה עדיין נער, והוא גדל והתחנך אצל אחי אמו, רבי אהרן בלומלין. אצלו למד עד גזירות ה'קפ"א (1421) באוסטריה, שבהן נהרגו על קידוש השם דודו ואמו. לפי כמה דעות למד גם אצל רבי עוזר משלזיה, שהיה תלמיד תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג. בעקבות הרדיפות עזב את גרמניה ושהה תקופה באיטליה. לאחר מכן התיישב באוסטריה וקיבל על עצמו עול רבנות. תחילה כיהן כרב העיר ברנו, שנקראה בפי היהודים "ברונא". אחר כך נתמנה לרב מרבורג, ולפי ויקיפדיה כיהן שם משנת ה'קפ"ט (1429) לערך. לבסוף ישב בווינר נוישטאדט, שם כיהן כרב בלי לקבל שכר ועמד בראש הישיבה המקומית. נשא לאשה את שיינדלין מנוישטאדט, שהייתה מלומדת וכתבה ביידיש בשם בעלה תשובה בהלכות נידה. במשך חייו התכתב עם חכמי דורו, ובהם רבי יעקב וייל, מחשובי הפוסקים בדור ההוא. חיבורו העיקרי הוא שו"ת תרומת הדשן. שם הספר שאול מן המושג ההלכתי "תרומת הדשן", והוא רומז גם למספר התשובות שבחלקו הראשון, 354, בגימטריה דש"ן. חלקו השני, "פסקים וכתבים", כולל 267 פסקי הלכה, שנלקטו כנראה בידי תלמידיו. עוד חיבר הגהות לשערי דורא, ל"ו שערים באיסור והיתר וביאורי מהרא"י על פירוש רש"י לתורה. תלמידו רבי יוסף ב"ר משה כתב את הספר לקט יושר, ובו תשובות נוספות של רבו, מנהגיו והליכותיו. הוא נמנה עם גדולי הפוסקים של יהדות אשכנז, ונחשב לאחד מאחרוני הראשונים. רבים מחכמי הדור שאחריו היו תלמידיו, ובהם רבי ישראל ברונא (מהר"י ברונא), רבי יוסף ב"ר משה בעל לקט יושר, רבי יונה בן ישראל אשכנזי ורבי אייזיק שטיין. נפטר בווינר נוישטאדט בשנת ה'ר"כ (1460), בסביבות גיל שבעים, ככל הנראה בחודש אב או אלול.

ספריו5

קישורים חיצוניים