
רבינו י יעקב סג"ל מולין הלוי זי"ע - מהרי"ל
מהר"י סגל · מהר"י מולין
נולדה'קט"ו·מגנצא
נפטרכא באלול ה'קפ"ז, 1427 למניינם·וורמייזא
נטמןבית העלמין העתיק, וורמייזא· מיקום הקבר במפה
רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, מגדולי פוסקי אשכנז, שמנהגיו נאספו בספר מנהגי מהרי"ל.
קשרים
- אביו
- רבי משה
- רבותיו
- רבי שלום מנוישטאדטרבי אברהם קלויזנררבי מאיר בן ברוך הלוי (מהר"ם סג"ל)רבי גרשון מווינה
- תלמידיו
- רבי יעקב וייל (מהר"י וייל)רבי אלעזר בן יעקב (זלמן מסנט גור)רבי ליווא לנדא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד במגנצא (מיינץ, גרמניה) באמצע המאה ה-14. אביו, רבי משה הלוי סגל מולין, היה רבה של העיר. למד אצל אביו ואצל רבו המובהק רבי שלום מנוישטאדט, וכן אצל רבי אברהם קלויזנר ואצל רבי מאיר בן ברוך הלוי (מהר"ם סג"ל). לאחר פטירת אביו בשנת ה'קמ"ז (1387) נעשה רבה של מגנצא. הוא ייסד בה ישיבה ושימש גם שליח ציבור בקהילה. נחשב למנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בדורו, ומקהילות רבות הפנו אליו שאלות בהלכה. תלמידו רבי אלעזר בן יעקב (זלמן מסנט גור) אסף את מנהגיו ואת פסקיו בספר "מנהגי מהרי"ל", שהוא מיסודות מנהג אשכנז. תשובותיו נדפסו בשו"ת מהרי"ל. בסוף ימיו עבר לוורמייזא (וורמס), ושם נפטר באלול ה'קפ"ז (1427). נקבר בבית העלמין העתיק שבעיר.
תולדות חייו
רבי יעקב בן משה הלוי מולין, המכונה מהרי"ל ומהר"י סגל, נולד במגנצא (מיינץ, גרמניה) באמצע המאה ה-14. שנת לידתו שנויה במחלוקת בין המקורות, וההערכות נעות בין ה'קט"ו (1355) לה'קל"ה (1375). אביו, רבי משה הלוי סגל מולין, היה רבה של מגנצא ומחכמי העיר. מהרי"ל נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק, רבה של וינה. תחילה למד אצל אביו. אחר כך למד אצל רבי שלום מנוישטאדט, שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר, רבי מאיר בן ברוך הלוי (מהר"ם סג"ל) ורבי גרשון מווינה. מרבותיו קיבל מסורות של מנהגים והלכות, שאותן הנחיל אחר כך לקהילות אשכנז. לאחר פטירת אביו בשנת ה'קמ"ז (1387) בערך נעשה רבה של מגנצא. הוא ייסד בעיר ישיבה, ותלמידים רבים נהרו אליה. במהרה נודע כמנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז, ושאלות בהלכה נשלחו אליו מכל קהילות אשכנז וגם מארצות אחרות באירופה. בשנת ה'קפ"א (1421), בעת סכנה שריחפה על קהילות אשכנז, גזר תענית ציבור של שלושה ימים רצופים. מלבד תפקידו כרב שימש גם שליח ציבור בקהילתו, ובימים הנוראים היה עובר לפני התיבה. הוא הקפיד על המנגינות המסורתיות של התפילה, ובזכותו נקבעו בקהילות אשכנז. ניגונים לתפילות אחדות יוחסו לו. מהרי"ל לא חיבר ספר בעצמו. תלמידו רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן מסנט גור, ליקט את מנהגיו, את פסקיו ואת הנהגותיו בספר "מנהגי מהרי"ל" (ספר המהרי"ל), שנדפס לראשונה בסביונטה בשנת ה'שי"ז (1557) בערך. הספר נעשה מורה דרך למנהגי אשכנז ומן המקורות החשובים של ההלכה האשכנזית. פסקיו של מהרי"ל מובאים פעמים רבות בהגהות הרמ"א על השולחן ערוך. חלק מתשובותיו נדפסו לראשונה במאה ה-16 בשם שו"ת מהרי"ל. תשובות רבות נוספות נאספו ויצאו לאור בשנת ה'תשל"ז (1977) בשם "שו"ת מהרי"ל החדשות". בין תלמידיו היו גדולי הדור הבא: רבי יעקב וייל (מהר"י וייל), רבי אלעזר בן יעקב (זלמן מסנט גור) ורבי ליווא לנדא, אביו של רבי יעקב לנדא בעל "ספר האגור". לפי כמה דעות למד אצלו גם רבי ישראל איסרלן בעל "תרומת הדשן". בסוף ימיו עבר לוורמייזא (וורמס), ושם נפטר באלול ה'קפ"ז (1427). הוא נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בוורמייזא, סמוך לקברו של מהר"ם מרוטנבורג.
ספריו3
- מנהגי מהרי"ל
- שו"ת מהרי"ל
- שו"ת מהרי"ל החדשות