י

רבי יצחק בר ששת זי"ע - הריב"ש

ראשונים

נולדה'פ"ו, 1326 למניינם·ברצלונה

נפטרה'קס"ח, 1408 למניינם·אלג'יר

נטמןאלג'יר

מגדולי פוסקי ספרד, תלמיד הר"ן, רב בסרגוסה, ולנסיה ואלג'יר, מחבר שו"ת הריב"ש.

קשרים

אביו
ששת
רבותיו
הר"ן - רבי נסים בן ראובן גירונדירבי חסדאי קרשקש הראשוןרבי פרץ הכהןרבי ניסים גירונדי - הר"ן
תלמידיו
רבי שמעון בן צמח דוראן - הרשב"ץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'פ"ו (1326) בברצלונה (ספרד), ולפי גרסה אחרת בוולנסיה. למד בברצלונה אצל רבי פרץ הכהן ורבי חסדאי קרשקש, ורבו המובהק היה הר"ן. בתחילה לא רצה לקבל משרת רבנות ועסק במסחר. בסביבות שנת ה'ק"מ (1380) קיבל את משרת הרבנות בסרגוסה, ואחרי כארבע שנים עבר לקלטיוד ומשם לוולנסיה, ושימש בה ברבנות. בעקבות גזירות קנ"א (1391) ברח לאלג'יר ושימש שם רב הקהילה, ובה ישב גם תלמידו הרשב"ץ. מחיבוריו נשתמר בשלמותו רק קובץ תשובותיו, שו"ת הריב"ש, ובו כ-517 תשובות. מרן רבי יוסף קארו הביא אותן הרבה בספרו בית יוסף, ופסקים רבים בשולחן ערוך מבוססים עליהן. כתב גם קינות ושירים. נפטר בשנת ה'קס"ח (1408) באלג'יר ונקבר שם.

תולדות חייו

רבי יצחק בר ששת ברפת, הידוע בכינויו הריב"ש, נולד בשנת ה'פ"ו (1326) בברצלונה (ספרד), ולפי גרסה אחרת בוולנסיה. הוא היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני גירוש ספרד ומהפוסקים החשובים בתקופת הראשונים. בצעירותו למד בברצלונה אצל רבי פרץ הכהן ורבי חסדאי קרשקש הראשון, ורבו המובהק היה הר"ן, רבי נסים בן ראובן גירונדי. בתחילה סירב לקבל משרת רבנות והתפרנס ממסחר. בתקופה זו הוא, הר"ן, רבי חסדאי קרשקש ועוד מבני הקהילה הואשמו בעלילת שווא ונכלאו חמישה חודשים, עד שנמצאו זכאים. בסביבות שנת ה'ק"מ (1380) קיבל את משרת הרבנות בסרגוסה, ושם נפטר בנו הצעיר. אחרי כארבע שנים, בעקבות מחלוקות בקהילה, עזב את העיר. תחילה ישב זמן קצר בקלעת איוב (קלטיוד), ומשם עבר לוולנסיה ושימש בה ברבנות. בגזירות קנ"א (1391), כשנחרבו קהילות רבות בספרד, ברח לצפון אפריקה והתיישב באלג'יר, ושם התמנה לרב הקהילה. מינויו ברשות המלך עורר מחלוקת, ולבסוף פרש מהרבנות וחדל להורות. את מקומו תפס תלמידו הרשב"ץ, רבי שמעון בן צמח דוראן, שהיה ממגורשי ספרד שהגיעו לאלג'יר. מכל חיבוריו נשתמר בשלמותו רק קובץ תשובותיו, שו"ת הריב"ש, ובו כ-517 תשובות. בתשובותיו ענה לשאלות מקהילות רבות בספרד ובצפון אפריקה. תשובותיו זכו להערכה רבה, ומרן רבי יוסף קארו הביא אותן הרבה בספרו בית יוסף. פסקים רבים בשולחן ערוך מבוססים עליהן. חידושיו לכמה מסכתות, ובעיקר לבבא מציעא, הובאו בשיטה מקובצת בשם "הריצב"ש". מיוחסים לו גם פירושים על התורה, אך ייחוסם אינו ודאי. כתב גם שירים, פיוטים וקינות, ובהן שלוש קינות על חורבן קהילת ברצלונה, המביעות תקווה לשיבת ציון. בענייני קבלה נהג זהירות. הוא הסתייג ממי שמכוונים בתפילתם לספירות השונות, ופסק שאין ללמוד קבלה אלא מפי רב מוסמך שקיבל אותה בעצמו. נפטר בשנת ה'קס"ח (1408) באלג'יר, בן כשמונים ושתיים, ונקבר שם. כשהורחבה העיר הועבר קברו, וכיום הוא סמוך לקבר הרשב"ץ, שגם הוא הועבר. על שניהם נבנה ציון גדול.

ספריו1

קישורים חיצוניים