
קשרים
- אביו
- רבי יחיאל זי"ע
- ילדיו
- רבי יעקב זי"ע - בעל הטוריםרבי יהודה בן הרא"שרבי יחיאל בן הרא"שרבי שלמה החסיד
- רבותיו
- רבי יחיאלהמהר"ם מרוטנבורגרבי חיים בן יחיאל
- תלמידיו
- רבי יעקב בעל הטוריםרבי יהודה בן הרא"שרבי ירוחם בן משולםרבי משה בן אלעזר הכהןרבנו ירוחם
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'י' (1250) בקלן שבאשכנז (גרמניה), לאביו רבי יחיאל. למד תחילה אצל אביו ואצל אחיו רבי חיים, ואחר כך בישיבתו של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה לרבו המובהק. לאחר מאסרו של המהר"ם ופטירתו בכלאו ירש את מקומו בהנהגה בוורמס, ונעשה לגדול הדור באשכנז. בשנת ה'ס"ג (1303) עזב את אשכנז בשל הפרעות שנעשו שם. בדרכו עבר בפרובנס ובברצלונה, שם נפגש עם הרשב"א, ולבסוף התיישב בטולדו (ספרד). שם התקבל בכבוד גדול ונתמנה לראש בית הדין ולראש הישיבה. חיבורו העיקרי הוא פסקי הרא"ש על התלמוד, ובו סיכם את דעות חכמי אשכנז, צרפת וספרד והכריע ביניהן. חיבר גם את תוספות הרא"ש, פירוש למשנה ולמסכתות נדרים ונזיר, שו"ת הרא"ש וספר המוסר אורחות חיים. מבניו היו רבי יעקב בעל הטורים ורבי יהודה, שמילא את מקומו בטולדו. נפטר בט' בחשון ה'פ"ח (1327) ונקבר בטולדו, ועל מצבתו נכתב: "האבן הראשה תשואות חן חן לה".
תולדות חייו
רבנו אשר בן יחיאל, הנודע בכינוי הרא"ש, נולד בשנת ה'י' (1250) בקלן שבאשכנז. אביו, רבי יחיאל, היה מחכמי אשכנז, ואחיו רבי חיים היה אף הוא בין רבותיו. בבחרותו עבר ללמוד בישיבתו של המהר"ם מרוטנבורג, גדול חכמי אשכנז בדורו, והיה לתלמידו המובהק. לאחר נישואיו התיישב בקלן. כשנאסר המהר"ם מרוטנבורג, ובייחוד לאחר שנפטר בכלאו, ירש הרא"ש את מקומו בהנהגה הרוחנית של יהדות אשכנז, ישב בוורמס ונעשה לגדול הדור. בשל הרדיפות והפרעות שפקדו את יהודי אשכנז באותן שנים עזב בשנת ה'ס"ג (1303) עם בני ביתו. בדרכו עבר בפרובנס ובברצלונה, שם נפגש עם הרשב"א, ובסופו של דבר הגיע לטולדו שבממלכת קסטיליה. בטולדו התקבל בכבוד גדול ונתמנה לראש בית הדין ולראש הישיבה, ובתפקידים אלה כיהן עד פטירתו. הרא"ש הביא לספרד את דרך הלימוד של בעלי התוספות, ובישיבתו הנהיג את לימוד הגמרא לפי שיטת רבותיו. הוא ראה חשיבות רבה בביסוס ההלכה על התלמוד, וסבר שאין לפסוק הלכה בלי לעיין במקורותיה בגמרא. חיבורו הגדול הוא פסקי הרא"ש, הערוך כסדר מסכתות התלמוד הבבלי בדומה להלכות הרי"ף. בחיבור זה סיכם את דעות הראשונים, חכמי צרפת ואשכנז וחכמי ספרד, והכריע בעצמו בדינים שנחלקו בהם. פסקי הרא"ש נדפסים בש"ס לאחר דברי הגמרא, והם היו ליסוד מרכזי בספרות הפסיקה שאחריו. מחיבוריו האחרים: תוספות הרא"ש על התלמוד, פירוש למשנה, פירוש למסכתות נדרים ונזיר, שו"ת הרא"ש, שתשובותיו מסודרות לפי נושאים (כללים), פירוש לתורה שנלקט בספר "הדר זקנים", וספר המוסר "אורחות חיים", הנקרא גם "הנהגות הרא"ש". הספר "בשמים ראש" יוחס לו, אך לפי הדעה המקובלת הוא מזויף. לרא"ש היו בנים אחדים שהיו לתלמידי חכמים חשובים, ובהם רבי יחיאל הבכור, רבי יעקב בעל הטורים, רבי יהודה שמילא את מקומו בטולדו ורבי שלמה החסיד. בין תלמידיו היו גם רבי ירוחם בן משולם ורבי משה בן אלעזר הכהן, בן אחותו. רבי יעקב בעל הטורים חיבר את ספר הרמזים, קיצור של פסקי אביו, ודרך הטורים נעשה שיטת הרא"ש לאחד מעמודי התווך של ההלכה. הרא"ש נפטר בט' בחשון ה'פ"ח (1327) ונקבר בטולדו. על מצבתו נכתב: "האבן הראשה תשואות חן חן לה". מקום קבורתו לא נשמר.
ספריו8
- ארחות חיים
- פירוש הרא"ש
- פירוש הרא"ש על המשנה
- פסקי הרא"ש
- רא"ש
- שו"ת בשמים ראש
- שו"ת הרא"ש
- תוספות הרא"ש