
קשרים
- אביו
- רבי ירחמיאל אייבשיץ
- רבותיו
- רבי משולם פייבוש הלר מזבאראז'רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
- תלמידיו
- רבי אריה ליב מרגליות
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקט"ו (1755) באוז'רין (אוקראינה), לאביו רבי ירחמיאל. למד אצל רבי משולם פייבוש הלר מזבאראז' בעל "ישר דברי אמת", ונחשב גם לתלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. לאחר נישואיו כיהן כרב וכראש ישיבה בנדבורנה, ואחר כך כרב בחורוסטקוב ובבודזאנוב שבגליציה. לאחר מכן היה הרב הראשון של סורוקה שבבסרביה, ושם ייסד ישיבה. בשנת ה'תקס"ח (1808) לערך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. חיבר את "לבושי שרד" על השולחן ערוך, את "ערבי נחל" (דרושים חסידיים על התורה) ואת שו"ת "נאות דשא". נפטר בכ"ב בחשון ה'תקע"ד (1813) ונקבר במערת קבורה בבית העלמין העתיק בצפת.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקט"ו (1755) בעיירה אוז'רין שבמערב אוקראינה של היום, לאביו רבי ירחמיאל אייבשיץ. רבו המובהק היה רבי משולם פייבוש הלר מזבאראז' בעל "ישר דברי אמת". לפי המסורת היה גם מתלמידיו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, וקשור לרבי זאב וולף מצ'רני אוסטרהא. היה בקשר גם עם אדמו"רים נוספים בדורו, שהעריכו את חיבוריו והסכימו עליהם. לאחר נישואיו כיהן כרב וכראש ישיבה בנדבורנה שבגליציה. משם עבר לכהן ברבנות חורוסטקוב, ואחר כך כיהן לפחות עשר שנים ברבנות בודזאנוב. בבודזאנוב למד אצלו רבי אריה ליב מרגליות, שלימים ההדיר ופרסם את כתביו. מאוחר יותר נתמנה לרב הראשון של העיר סורוקה שבבסרביה, ושם ייסד ישיבה. שימש גם כאדמו"ר וכפוסק הלכה. בשנת ה'תקס"ח (1808) לערך (ויש אומרים ה'תקס"ט) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. שם חי בצמצום ופרנס את עצמו כמלמד תינוקות. בחייו נדפס רק חיבור אחד שלו, "לבושי שרד", הגהות וביאורים על השולחן ערוך. חיבורו הנודע ביותר הוא "ערבי נחל", דרושים על חמישה חומשי תורה ברוח החסידות, שנעשה לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. עוד חיבר את "מגילת סתרים", ספר מוסר עם ביאור על המזמור הראשון בתהלים, ואת "משוש כל המתאבלים" על מגילת איכה, שנדפס לראשונה מכתב יד בירושלים בשנת ה'תשמ"ט (1989). אחרי פטירתו נדפסו קובצי התשובות שלו "נאות דשא" ו"כד הקמח". חיבורים נוספים, כמו "טיב גיטין", לא נדפסו או אבדו. נפטר בכ"ב בחשון ה'תקע"ד (1813) בצפת, כבן שישים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, במערת קבורה שבה טמונים צדיקים נוספים, ובהם רבי אברהם דב מאבריטש. מקום קבורתו נשכח לתקופה. בשנת ה'תרי"ב (1852) איתר רבי משה רייכר אבן במקום והציב אותה מחדש, ובהעתקת הכתובה שלו נפלו טעויות בשנת הפטירה ובשם האב. לימים נחשפה המצבה המקורית.
ספריו5
- לבושי שרד
- מגילת סתרים
- משוש כל המתאבלים
- נאות דשא
- ערבי נחל