
רבי דוד פרנקל
נולדה'תס"ז·ברלין
נפטרכב בסיון ה'תקכ"ב, 1762 למניינם·ברלין
נטמןבית העלמין היהודי הישן, ברלין· מיקום הקבר במפה
רבן של דסאו וברלין, מחבר "קרבן העדה" ו"שיירי קרבן" על התלמוד הירושלמי.
קשרים
- אביו
- #1392
- רבותיו
- רבי יעקב פופרשרבי יחיאל מיכל חסיד
- תלמידיו
- משה מנדלסון
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תס"ז (1707) בברלין (גרמניה), לאביו רבי נפתלי הירש מירלש, רב העיר. למד אצל רבי יעקב פופרש בעל "שב יעקב" ואצל רבי יחיאל מיכל חסיד, ובתחילת דרכו עסק במסחר תכשיטים. בשנת ה'תצ"ז (1737) נתמנה לרבה של דסאו, והחזיק שם ישיבה קטנה. בשנת ה'תק"ג (1743) נתמנה לרבה של ברלין, ובתקופתו אוחדה עם רבנות ברלין גם רבנות פרנקפורט על האודר. בברלין ייסד בית מדרש שמשך אליו לומדים מרחבי גרמניה. עיקר פרסומו בא לו מפירושו "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי, עם החידושים "שיירי קרבן", שנדפס על סדר מועד, סדר נשים וחלק מסדר נזיקין, ונחשב לאחד מהפירושים הקלאסיים על הירושלמי. נפטר בשנת ה'תקכ"ב (1762) בברלין, ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בעיר.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תס"ז (1707) בברלין, לאביו רבי נפתלי הירש מירלש, שכיהן כרב העיר. אחותו רייזל נישאה בזיווג שני לרבי חיים יונה תאומים, אב"ד ברסלאו ובעל "קונטרס רבי חיים יונה". נשא לאשה את בתו של רבי לייב הלברשטט מהמבורג. בצעירותו למד אצל רבי יעקב פופרש בעל "שב יעקב" ואצל רבי יחיאל מיכל חסיד. בתחילת דרכו לא שימש ברבנות, ופרנסתו הייתה ממסחר תכשיטים, ובד בבד המשיך לעסוק בתורה. בשנת ה'תצ"ז (1737) נתמנה לרבה של דסאו, וכיהן שם כשש שנים. בדסאו החזיק ישיבה קטנה, ובין תלמידיו שם היה משה מנדלסון, שהלך אחריו לברלין. בשנים ה'תצ"ט-ה'תק"א (1739-1741) עסק יחד עם אחיו רבי שלמה בהוצאת מהדורה חדשה של משנה תורה לרמב"ם. היה מעורב גם בהדפסת "מורה נבוכים" ביסניץ בשנת ה'תק"ב (1742) וכתב לה הסכמה. בכך קידם לימוד תחומים שנלמדו מעט ביהדות גרמניה של זמנו: התלמוד הירושלמי וכתבי הרמב"ם. בשנת ה'תק"ג (1743) נתמנה לרבה של ברלין, ובתקופתו אוחדה עם רבנותה גם רבנות פרנקפורט על האודר. בשנת ה'תק"ד (1744) ייסד בית מדרש ברחוב היידרויטרגאסה בברלין, שמשך אליו תלמידי חכמים מרחבי גרמניה. בשנת ה'תקי"ח (1757) נשא דרשת הודיה על ניצחון פרוסיה בקרב לויתן, ונשא אותה בגרמנית ולא ביידיש. לפי המקורות, הוא הרב האשכנזי הראשון במרכז אירופה שמתועד כמי שדרש בשפת המדינה. חיבורו העיקרי, "קרבן העדה", הוא פירוש על התלמוד הירושלמי, ולצדו נדפסו חידושיו "שיירי קרבן". הפירוש יצא בשלושה חלקים: סדר מועד (דסאו, ה'תק"ג - 1743), סדר נשים (ברלין, ה'תקי"ז - 1757) וכמה מסכתות מסדר נזיקין (ברלין, ה'תק"כ - 1760). על סדר זרעים, על מסכת נדה ועל מסכתות הבבות לא פירש. בדפוס וילנה נדפס פירושו לצד פירוש "פני משה" של רבי משה מרגליות, ומאז הוא נחשב לאחד מהפירושים הקלאסיים על הירושלמי. כיהן ברבנות ברלין עד פטירתו בשנת ה'תקכ"ב (1762), ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בברלין.
ספריו2
- קרבן העדה
- שיירי קרבן