רבי דוד ניטו

תולדות חייו

רבי דוד ניטו נולד בוונציה בכ"ט בטבת ה'תי"ד (1654). אביו, רבי פנחס ניטו, היה סוחר ומראשי הקהילה הספרדית בעיר. בילדותו ובנעוריו למד תורה בוונציה, ונחשב לתלמידו העיקרי של רבה של העיר, רבי שמואל אבוהב. בצעירותו עבר לפדובה ולמד רפואה ופילוסופיה באוניברסיטה שבעיר. שם סיים את לימודיו, ושם גם הוסמך לרבנות. ידיעותיו בחכמה הכללית ובמדעים ניכרות בכל חיבוריו. לאחר מכן ישב בליוורנו. שם כיהן כדיין וכדרשן, עמד בראש ישיבת "שערי חכמה" ונשא בתפקידי הנהגה בקהילה. בה בעת שימש גם רופא הקהילה. בשנת ה'תס"א (1701) הגיע ללונדון, לאחר שנבחר לרב הקהילה הספרדית-פורטוגזית "שערי שמים", במקומו של רבי שלמה אילון. בתפקיד זה כיהן עד יום מותו. רבים מבני הקהילה היו יוצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל, ועיקר פעולתו הייתה לחזק אצלם את האמונה במסורת חז"ל. בשנת ה'תס"ד (1704) עוררה דרשה שלו על ההשגחה האלוקית בטבע מחלוקת בקהילה. היו שטענו שדבריו קרובים לשיטת שפינוזה. כדי להבהיר את שיטתו חיבר קונטרס בספרדית בשם "על ההשגחה האלוקית" (Della Divina Providencia). השאלה הובאה לפני רבי צבי הירש אשכנזי (החכם צבי), והוא הכריע לטובתו. חיבורו החשוב הוא "מטה דן", הנקרא גם "כוזרי שני" (לונדון ה'תע"ד, 1714). הספר כתוב כוויכוחים בדרך ספר הכוזרי, ובו הוכיח את אמיתות התורה שבעל פה וסמכותה, אמונה שהתרופפה בקרב יוצאי האנוסים. בפולמוס סביב נחמיה חייא חיון, שנחשד בשבתאות, חיבר את "אש דת" (ה'תע"ו, 1716), שבו השיג על כתבי חיון. עוד כתב קונטרסים קצרים בהלכה וחיבר שירים. כמה מחיבוריו נשארו בכתב יד, ובהם "שער דן", אנציקלופדיה לתלמוד הבבלי שלא הושלמה, ותשובות. נפטר בלונדון בכ"ח בטבת ה'תפ"ח (1728) ונקבר בבית העלמין הספרדי הישן (ולו) במייל אנד. לימים ביקש רבי רפאל מלדולה להיקבר לרגליו. בנו, רבי יצחק ניטו, מילא את מקומו ברבנות הקהילה.