א

רבי אברהם אבן עזרא זי"ע - הראב"ע

ראשונים

נולדד'תתמ"ט, 1089 למניינם·טודלה

נפטרא באדר א ד'תתקנ"ד, 24/01/1194 למניינם

מגדולי פרשני המקרא על דרך הפשט, מדקדק, משורר, פילוסוף ואסטרונום מספרד.

קשרים

אביו
רבי מאיר
ילדיו
רבי יצחק אבן עזרא
תלמידיו
רבי יוסף בן יעקב ממורווילבנימין בן רבי יואב

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ד'תתמ"ט (1089), ולפי גרסה אחרת בשנת ד'תתנ"ב (1092), בעיר טודלה (ספרד). אביו היה רבי מאיר. בצעירותו עזב את טודלה ונדד ברחבי ספרד, ובין השאר ישב בטולדו, בלוסנה ובקורדובה. סמוך לגיל ארבעים עזב את ספרד ויצא לנדודים ארוכים בקהילות דרום אירופה ומערבה. בשנת ד'תתק"ה (1145) שהה ברומא, ומשם עבר בערי איטליה, בהן לוקה, מנטובה וורונה. לאחר מכן עבר לדרום צרפת ולפרובנס, וישב בנרבונה. אחר כך שהה ברואן, ובשנת ד'תתקי"ח (1158) היה בלונדון. חיבר פירושים לתורה ולספרי המקרא, ספרי דקדוק, ספרי חשבון, אסטרונומיה ואסטרולוגיה, ושירה ופיוטים. נפטר בא' באדר א' ד'תתקכ"ד (1164), ויש אומרים בשנת ד'תתקכ"ז (1167), כבן 75. מקום פטירתו ומקום קבורתו אינם ידועים בוודאות.

תולדות חייו

רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא נולד בשנת ד'תתמ"ט (1089), ולפי גרסה אחרת בשנת ד'תתנ"ב (1092), בעיר טודלה שבצפון ספרד. הוא היה מחכמי תור הזהב של יהדות ספרד ונודע כאיש אשכולות: פרשן מקרא, מדקדק, משורר ופייטן, פילוסוף, מתמטיקאי ואסטרונום. בנו רבי יצחק אבן עזרא היה משורר, ולפי המקורות היו לו כנראה ילדים נוספים ששמותיהם לא נודעו. בצעירותו עזב את עיר הולדתו ונדד בין ערי ספרד, ובהן טולדו, לוסנה וקורדובה. לפי המקורות ביקר גם בצפון אפריקה. בשנות הארבעים לחייו, בסביבות שנת ד'תת"ק (1140), עזב את ספרד ויצא לנדודים שנמשכו עד סוף ימיו. בכל מקום שבא אליו לימד וחיבר ספרים, ובדרך כלל כתב אותם לבקשת תלמידיו ומארחיו. בשנת ד'תתק"ה (1145) שהה ברומא, ושם חיבר את פירושיו לחמש מגילות ולאיוב ואת ספר הדקדוק "מאזנים". את פירושו לאיוב כתב לכבוד תלמידו בנימין בן רבי יואב. משם עבר בערי איטליה: בלוקה חיבר את פירושו הקצר לתורה ופירוש לישעיהו, במנטובה את ספר "צחות", ובוורונה את "שפה ברורה" ואת "ספר העיבור". לאחר מכן עבר לדרום צרפת ולפרובנס וישב בנרבונה, ואחר כך עבר לצפון צרפת, לרואן. בתקופה זו חיבר את פירושו הארוך לתורה, פירושים נוספים לספרי המקרא וספרים בחשבון ובאסטרונומיה. בשנת ד'תתקי"ח (1158) הגיע ללונדון, ושם חיבר את "יסוד מורא" ואת "אגרת השבת" ולימד את רבי יוסף בן יעקב ממורוויל. בפירושו למקרא הלך בדרך הפשט, והתבסס על הדקדוק, על הלשון ועל ההיגיון. פירושו לתורה נדפס במקראות גדולות והיה לאחד מעמודי התווך של פרשנות המקרא. בספרי הדקדוק שלו, וכן בתרגומיו לעברית לספרי רבי יהודה חיוג', הנגיש לקהילות אירופה את תורת הדקדוק שהתפתחה בספרד. בפילוסופיה הושפע מרבי שלמה אבן גבירול. כמו כן חיבר שירים ופיוטים רבים, ובהם הפיוט "אגדלך". נפטר בא' באדר א' ד'תתקכ"ד (1164), ולפי מקור אחר בשנת ד'תתקכ"ז (1167), כבן 75. מקום פטירתו שנוי במחלוקת: יש שתלו אותו ברומא, יש שתלו אותו באנגליה, ויש שתלו אותו בארץ ישראל. מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות. לפי מסורות מאוחרות נקבר בכבול שבגליל או בטבריה, ובשנת ה'תשע"ז (2017) נמצאה בבית העלמין העתיק בצפת מצבה שזיהויה שנוי במחלוקת.

ספריו30

  • אבן עזרא
  • אגרת השבת
  • האחד
  • הטעמים
  • היסוד
  • הלוחות
  • המאורות
  • המאורעות
  • המבחרים
  • המולדות
  • המספר
  • העולם
  • העיבור
  • השם
  • יסוד מורה וסוד תורה
  • יסוד מספר
  • מאזנים
  • מפתח שלמה
  • משפטי המזלות
  • פירוש על איוב
  • פירוש על דניאל
  • פירוש על חמש מגילות
  • פירוש על ישעיהו
  • פירוש על נביאים ראשונים
  • פירוש על תהילים
  • פירוש על תרי עשר
  • צחות
  • ראשית חכמה
  • שפה ברורה
  • שפת יתר

קישורים חיצוניים