רבי שלמה גאנצפריד זי"ע

תולדות חייו

רבי שלמה גאנצפריד נולד בשנת ה'תקס"ד (1804) בעיר אונגוואר שבממלכת הונגריה, היום אוז'הורוד (אוקראינה). הוריו היו רבי יוסף ובילה, והוא נקרא על שם סבו רבי שלמה, שכיהן כדיין באונגוואר. בהיותו בן שמונה נפטר אביו, ורבה של העיר וראש הישיבה בה, רבי צבי הירש הלר, היה לאפוטרופוס שלו ולרבו. בגיל חמש עשרה הלך אחרי רבו לבוניהאד (הונגריה), שבה כיהן רבי צבי הירש הלר, ולמד בישיבתו כעשר שנים, עד שהוסמך להוראה ונשא אישה. אחרי נישואיו עסק זמן קצר במסחר ביין, ואחר כך נתמנה לרב בברזוביץ (סלובקיה). שם חיבר את ספרו "פני שלמה" על הש"ס. בשנים ה'תר"ט-ה'תר"י (1849-1850) שב לעיר הולדתו אונגוואר ונתמנה בה לדיין. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו, לצד רבה של העיר, רבי מאיר א"ש. עיקר פרסומו בא לו מ"קיצור שלחן ערוך", שיצא לאור לראשונה באונגוואר בשנת ה'תרכ"ד (1864). בכל מהדורה שנדפסה בחייו תיקן את הספר והוסיף עליו. הספר מסכם בלשון פשוטה וקצרה את ההלכות הנחוצות לאדם מתוך ארבעת חלקי השולחן ערוך. הוא ערוך כסדר חיי האדם, מהשכמת הבוקר והתפילה, דרך הלכות סעודה, משא ומתן, שבתות ומועדים, ועד הלכות אבלות. הספר נדפס פעמים רבות, נפוץ מאוד בקהילות אשכנז ונכתבו עליו פירושים והרחבות, ובהם "מסגרת השולחן". מלבד ספר זה חיבר ספרים נוספים בהלכה ובדרוש: "קסת הסופר" בהלכות כתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילה, שיצא לאור לראשונה בשנת ה'תקצ"ה (1835), "תורת זבח" בהלכות שחיטה וטריפות, "לחם ושמלה" בהלכות נדה ומקוואות, ו"אהלי שם" על כתיבת שמות בגיטין. כמו כן חיבר פירוש על התפילות, שנדפס בסידור "דרך החיים", "שם שלמה" על סוגיות בש"ס, ו"אפריון" על התורה. חיבורים נוספים, ובהם "פני אדם" ו"לשון הזהב", נותרו בכתב יד. נפטר בכ"ח בתמוז ה'תרמ"ו (1886) באונגוואר, כבן שמונים ושתיים, ונקבר בעירו. קברו משמש מקום עלייה לקבר. היו לו ארבעה בנים וארבע בנות. חתנו היה רבי שלמה זלמן בראדי, דיין באונגוואר. בין נכדיו היו רבי יחזקאל בנעט, רבה של ווראהל ובעל "משיב טעם", ורבי חיים בראדי, רבה של פראג וחוקר השירה העברית בימי הביניים.