ד

רבי דוד פארדו זי"ע - הרד"פ

השל"ד

אחרונים

נולדא בניסן ה'תע"ח, 02/04/1718 למניינם·ונציה

נפטריב בסיון ה'תק"ן, 25/05/1790 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

רבם של ספליט וסרייבו ודיין בירושלים, מחבר שושנים לדוד על המשנה וחסדי דוד על התוספתא.

קשרים

אביו
רבי יעקב פארדו
בני/בנות זוג
ביאנקה
ילדיו
רבי אברהם פארדו זי"ערבי יעקב פארדורבי יצחק פארדו
רבותיו
רבי שלמה זלמן מלבוברבי יעקב בליליוסרבי אברהם דוד פאפו
תלמידיו
רבי חיים יצחק מוסאפיהרבי אברהם יונהרבי שבתי דוד ונטורהרבי אברהם פינסו

מקומות בהם פעל

  • ספליטמלמד תינוקות, רב העיר וראש ישיבה (1738–1773)
  • סרייבורב העיר וראש ישיבה (1773–1781)
  • ירושליםדיין וראש ישיבת חסד לאברהם (1782–1790)

תמצית ביוגרפית

נולד בא' בניסן ה'תע"ח (1718) בוונציה (איטליה) לאביו רבי יעקב, שמוצאו מרגוזה. הוא התייתם בילדותו. למד אצל רבי שלמה זלמן מלבוב ואצל רבי יעקב בליליוס, מרבני ונציה. בשנת ה'תצ"ח (1738) עבר לספליט (קרואטיה) ושימש שם מלמד תינוקות. היה לתלמידו של רבי אברהם דוד פאפו, רב העיר, ואחרי פטירתו נתמנה לרב במקומו ויסד ישיבה. בשנת ה'תקל"ג (1773) נתמנה לרב סרייבו, ושם תיקן תקנות ויסד ישיבה וחברות לימוד וצדקה. בשנת ה'תקמ"ב (1782) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שם כיהן כדיין בבית הדין של רבי יום טוב אלגאזי (מהרי"ט) ועמד בראש ישיבת "חסד לאברהם". מחבר "שושנים לדוד" על המשנה, "חסדי דוד" על התוספתא, "משכיל לדוד" על פירוש רש"י לתורה ושו"ת "מכתם לדוד". נפטר ביב' בסיון ה'תק"ן (1790) ונקבר בהר הזיתים.

תולדות חייו

נולד בא' בניסן ה'תע"ח (1718) בוונציה לאמו יוסטינה ולאביו רבי יעקב, שמוצאו מרגוזה (דוברובניק). משפחתו הייתה משפחת רבנים, ומיוחסת לרבי שמואל אבוהב בעל שו"ת "דבר שמואל". אביו נפטר כשהיה ילד, והוא גדל בבית קרובו, הסוחר שמואל אשכנזי. בצעירותו למד תורה אצל רבי שלמה זלמן מלבוב ואצל רבי יעקב בליליוס, מרבני ונציה. בשנת ה'תצ"ח (1738), בהיותו בן עשרים, עבר לספליט (שפאלאטרו) שבדלמטיה ושימש שם מלמד תינוקות. הוא היה לתלמידו של רב העיר, רבי אברהם דוד פאפו, ואחרי פטירתו נתמנה לרב במקומו. בספליט יסד ישיבה, ומתלמידיו שם היו רבי חיים יצחק מוסאפיה, רבי אברהם יונה, רבי שבתי דוד ונטורה ורבי אברהם פינסו, שנעשה אחר כך לחתנו. הוא ניסה גם להתמנות לרבה של בלגרד, אך לא הצליח. בשנת ה'תקל"ג (1773) נתמנה לרב סרייבו וכיהן שם כתשע שנים. בסרייבו תיקן תקנות, יסד ישיבה וחברות לימוד וצדקה, הדפיס ספרים וחיבר פיוטים ותפילות. בשנת ה'תקל"ה (1775) נסע לליוורנו כדי להדפיס את אחד מספריו, ושם פגש את רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) ולמד עמו. בנו רבי אברהם נשא לאחר מכן את שמחה בת החיד"א. בשנת ה'תקמ"א (1781) יצא לדרכו לארץ ישראל, הגיע לשם כעבור שנה והתיישב בירושלים. בירושלים כיהן כדיין בבית הדין של רבי יום טוב אלגאזי (מהרי"ט) ועמד בראש ישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה". חיבוריו עוסקים בעיקר בביאור ספרות חז"ל: "שושנים לדוד" על המשנה, "חסדי דוד" על התוספתא, שתלמידו רבי אברהם פינסו הדפיס בליוורנו אחרי פטירתו, ו"ספרי דבי רב" על הספרי. כן חיבר את "משכיל לדוד" על פירוש רש"י לתורה, שו"ת "מכתם לדוד", "למנצח לדוד" (חידושים בסוגיות הש"ס), "מזמור לדוד" (הגהות על יורה דעה) ו"חוקת הפסח" (דינים ותפילות לחודש ניסן). אחרי פטירתו נדפסו גם יומן מסעותיו, הדרשה "מטי ולא מטי" וקובץ לפורים. חלק מפיוטיו נכנסו לסידורים ולשירת הבקשות בקהילות המזרח, ולו גם תפילות ליום הכיפורים ולנעילה. היו לו שלושה בנים: רבי יעקב, רב רגוזה; רבי יצחק מסרייבו, בעל "תועפות ראם"; ורבי אברהם, חתנו של החיד"א. נפטר ביב' בסיון ה'תק"ן (1790) בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

ספריו8

  • חוקת הפסח
  • חסדי דוד
  • למנצח לדוד
  • מזמור לדוד
  • מכתם לדוד
  • משכיל לדוד
  • ספרי דבי רב
  • שושנים לדוד

קישורים חיצוניים