
קשרים
- אביו
- רבי אברהם בצלאל אייזנשטט
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בי"ז בתמוז ה'תרי"ב (1852) בקלווריה (ליטא), לאביו רבי אברהם בצלאל אייזנשטט, נכדו של רבי מאיר אייזנשטט בעל 'פנים מאירות'. גדל אצל דודו אליהו צבי, וממנו קיבל את שם המשפחה ראטנר. למד בישיבות מיר ווולוז'ין. לאחר נישואיו עסק במסחר ביבוא זיפים, בקניגסברג ובפטרבורג. אחרי גירוש היהודים מפטרבורג בשנת ה'תרמ"ט (1889) עבר לווילנה, ושם הקדיש את עצמו למחקר ושימש ספרן בספריית שטראשון. פרסם 'מבוא לסדר עולם רבה' ומהדורה מדעית של סדר עולם רבה. מפעלו העיקרי היה 'אהבת ציון וירושלים', שבו אסף את נוסחי התלמוד הירושלמי מכתבי יד ומעדויות הראשונים. נפטר בא' בשבט ה'תרע"ז (1917) בווילנה ונקבר בה.
תולדות חייו
רבי דב בר ראטנר נולד בי"ז בתמוז ה'תרי"ב (1852) בעיר קלווריה שבליטא, לאביו רבי אברהם בצלאל אייזנשטט ולאמו בלומה רחל. היה נכדו של רבי מאיר אייזנשטט בעל 'פנים מאירות'. גדל בבית דודו אליהו צבי, שאימץ אותו, ומכאן שם המשפחה ראטנר שבו נודע. בצעירותו למד בישיבת מיר ובישיבת וולוז'ין. בגיל שבע עשרה נשא אישה, ולאחר מכן פנה למסחר ועסק ביבוא זיפים לייצור מברשות. עסקיו הביאו אותו לקניגסברג (כיום קלינינגרד, רוסיה), ושם הכיר את המלבי"ם, ולעתים קרובות גם לפטרבורג. בסביבות שנת ה'תרל"ט (1879) קבע את מושבו בפטרבורג. בעקבות גירוש היהודים מפטרבורג בשנת ה'תרמ"ט (1889) עבר לווילנה. בשנים הראשונות המשיך שם במסחר, ובהמשך פרש ממנו והקדיש את עצמו למחקר. את פרנסתו מצא בין היתר בהשכרת בית שבנה. שימש ספרן בספריית שטראשון בווילנה, ולפני מותו הוריש לה את אוסף ספריו, כאלפיים כרכים. פרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית של זמנו, בעיקר ב'המליץ'. עיקר עבודתו המחקרית הוקדשה לנוסח ספרות חז"ל. בשנת ה'תרנ"ד (1894) פרסם את 'מבוא לסדר עולם רבה', ובשנת ה'תרנ"ז (1897) מהדורה מדעית של סדר עולם רבה. מפעלו הגדול היה 'אהבת ציון וירושלים', שבו אסף את חילופי הנוסח של התלמוד הירושלמי מכתבי יד ומן הציטוטים שבספרי הראשונים. הכרך הראשון, על מסכת ברכות, יצא לאור בשנת ה'תרס"א (1901), ואחריו הוציא עוד אחד עשר כרכים עד פטירתו, על מסכתות סדר זרעים וסדר מועד, מלבד מסכת עירובין. נפטר בא' בשבט ה'תרע"ז (1917) בווילנה, ונקבר למחרת בבית העלמין של העיר.
ספריו3
- אהבת ציון וירושלים
- מבוא לסדר עולם רבה
- סדר עולם רבה (מהדורה מדעית)