רבן גמליאל - הזקן

תמצית ביוגרפית

היה בנו של רבי שמעון בן הלל ונכדו של הלל הזקן, ולמד מפי אביו. כיהן כנשיא הסנהדרין בירושלים כעשרים שנה, ככל הנראה בעשורים שלפני חורבן בית שני. שלא כמנהג, לא כיהן לצידו אב בית דין. הוא הראשון שנקרא בתואר "רבן", והכינוי "הזקן" מבדיל בינו לבין נכדו, רבן גמליאל דיבנה. בימיו גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית אל ה"חנות" שבהר הבית. תיקן תקנות רבות "מפני תיקון העולם", בעיקר בדיני גיטין ועגונות: להשיא אישה על פי עד אחד, שלא לבטל גט שלא בפני האישה או שלוחה, ולכתוב בגט את כל שמות הבעל והאישה. כן התיר לעדי החודש ללכת אלפיים אמה לכל רוח בשבת. בנו, רבן שמעון בן גמליאל, ירש את מקומו בנשיאות, ובתו נישאה לרבי שמעון בן נתנאל הכהן, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. במשנה נאמר עליו: "משמת רבן גמליאל הזקן, בטל כבוד התורה".