
קשרים
- אביו
- רבי שמואל
- תלמידיו
- רבי אלעזר מוורמס (בעל הרוקח)רבי יצחק בן משה מווינה (בעל אור זרוע)רבי משה מקוצי (בעל סמ"ג)
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות שנת ד'תתק"י (1150) בשפייר (גרמניה), לאביו רבי שמואל החסיד, ממשפחת קלונימוס. למד תורה מפי אביו, ובשנת ד'תתקנ"ה (1195) עבר לרגנסבורג, שם יסד בית כנסת וישיבה והרביץ תורה ברבים. היה מגדולי חסידי אשכנז ומדמויות המפתח של התנועה, ונודע בחסידותו ובפרישותו. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", רבי יצחק בן משה מווינה בעל "אור זרוע" ורבי משה מקוצי בעל סמ"ג. חיבורו העיקרי הוא "ספר חסידים" בענייני מוסר, הלכה ומנהג, ומיוחסים לו גם צוואתו הידועה, "ספר הכבוד" ו"שיר הכבוד". נפטר ברגנסבורג בי"ג באדר ד'תתקע"ז (1217).
תולדות חייו
רבי יהודה בן שמואל החסיד נולד בשפייר שבאשכנז, עיר מגורי אבותיו, בסביבות שנת ד'תתק"י (1150). אביו היה רבי שמואל החסיד, בנו של רבי קלונימוס הזקן, ממשפחת קלונימוס המיוחסת שממנה יצאו רבים מחכמי אשכנז. גם אחיו, רבי אברהם, נולד בשפייר. את עיקר תורתו קיבל מאביו, שהיה מראשי חוג חסידי אשכנז. בשנת ד'תתקנ"ה (1195) עבר לרגנסבורג, ושם יסד בית כנסת וישיבה גדולה והרביץ תורה ברבים. הוא נחשב לדמות המרכזית של חסידי אשכנז, ונודע בחסידותו היתרה, בתעניותיו ובסדרי הפרישות שהנהיג בעצמו ודרש מתלמידיו. הקפיד על שמירת נוסח התפילה המסור בלי שינוי, ושאף לקהילות שמורות מהשפעות זרות. חיבורו המפורסם הוא "ספר חסידים", העוסק בענייני מוסר ומידות טובות בין אדם לחברו ובין אדם למקום, וכן בהלכה ומנהג. הספר משלב משלים ותיאורים מחיי היהודים באשכנז, ועוסק גם בבעלי מלאכה, בסוחרים ובדרכי משא ומתן הישר. בספר מודגשת מעלת החסיד ירא השמים. לפי המסורת חלקו הראשון נכתב בידי אביו. הספר הגיע בשתי נוסחאות עיקריות: נוסח דפוס בולוניה משנת ה'רצ"ח (1538), ונוסח כתב יד פרמה. נוסף על כך מיוחסים לו "ספר הכבוד", המוזכר בספר חסידים, פירוש על התורה שנאסף בידי בנו רבי משה זלטמן, הפיוט "שיר הכבוד" ("אנעים זמירות") וחיבורי סוד וגימטריאות, כגון "סוד היחוד". צוואתו, הכוללת הנהגות ואזהרות רבות, נתקבלה בקהילות ישראל, ונחלקו הפוסקים במידת חיובה. לפי המסורת חיבר ספרים רבים בלי לחתום עליהם את שמו, מתוך ענווה. מבית מדרשו יצאו מגדולי חכמי הדור הבא, ובהם רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", רבי יצחק בן משה מווינה בעל "אור זרוע", רבי משה מקוצי בעל סמ"ג ורבי אברהם בן עזריאל בעל "ערוגת הבושם". דרכו בתורה ובחסידות השפיעה השפעה עמוקה על יהדות אשכנז לדורותיה. נפטר ברגנסבורג באדר ד'תתקע"ז (1217).