ב

רבי ברוך הגר זי"ע - מקור ברוך

אחרוני זמננוחסידים

נולדה'תרנ"ה, 1895 למניינם·ויז'ניץ

נפטרב בחשון ה'תשכ"ד, 20/10/1963 למניינם·חיפה

נטמןבית העלמין שומרי שבת, בני ברק

מייסד חסידות סרט-ויז'ניץ ואדמו"רה הראשון בחיפה, חבר מועצת גדולי התורה ומחבר "מקור ברוך".

קשרים

אמו
הינדא
בני/בנות זוג
העני רוקח, בת רבי ישכר דב מבעלזצירל הורוביץ-אדלר
ילדיו
רבי אליעזר הגררבי משה הגריחיאל מיכל יעקב חלוץ-הגרמרים שטרנבוך
רבותיו
רבי מאיר אריקרבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג

מקומות בהם פעל

  • פוליעןרב חסידי ויז'ניץ (1923–1928)
  • קוצמןרב העיר (1928–1936)
  • סרטרב העיר ומייסד ישיבה (מ-1936)
  • חיפהאדמו"ר סרט-ויז'ניץ ומייסד ישיבת יחל ישראל (1947–1963)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרנ"ה (1895) בוויז'ניץ (אוקראינה), בנו של רבי ישראל הגר בעל "אהבת ישראל". הוסמך לרבנות על ידי רבי מאיר אריק ורבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת ה'תרפ"ג (1923) התמנה לרב חסידי ויז'ניץ בפוליען שבמרמורש, ובשנת ה'תרפ"ח (1928) עבר לכהן ברבנות קוצמן. משנת ה'תרצ"ו (1936) כיהן כרב סרט שבבוקובינה, והקים בה ישיבה. בימי השואה הוגלה לטרנסניסטריה, ובגטו דז'ורין הקים מטבח לתושבי הגטו. בשנת ה'תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. שם ייסד את חצר סרט-ויז'ניץ ואת ישיבת "יחל ישראל", ויזם את הקמת שכונת רמת ויז'ניץ. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דרשותיו ודברי תורתו לוקטו בספר "מקור ברוך". נפטר בחיפה בב' בחשון ה'תשכ"ד (1963) ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.

תולדות חייו

רבי ברוך הגר נולד בשנת ה'תרנ"ה (1895) בעיירה ויז'ניץ שבבוקובינה (היום באוקראינה). אביו היה רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בעל "אהבת ישראל", ואמו הינדא. בשנת ה'תרע"ד נשא לאשה את העני, בתו של רבי ישכר דב רוקח מבעלז, ונולד להם בן, יחיאל מיכל יעקב. כעבור זמן נפרדו. בשנת ה'תרפ"ד נשא את צירל, בתו של רבי אליעזר ניסן הורוביץ מצפת ואלמנתו של רבי מרדכי יהודה אדלר. הוסמך להוראה על ידי רבי מאיר אריק ורבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת ה'תרפ"ג (1923) התמנה לרב חסידי ויז'ניץ בפוליען שבחבל מרמורש. בשנת ה'תרפ"ח (1928) עבר לכהן ברבנות קוצמן, משום שלא היה בכוחה של הקהילה בפוליען לפרנס שני רבנים. משנת ה'תרצ"ו (1936) כיהן כרב סרט שבבוקובינה, והיה רבה האחרון של העיירה עד גירוש יהודיה בימי השואה. בסרט הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא", שלמדו בה כחמישים תלמידים. פעל גם בעניני הציבור של אגודת ישראל ברומניה. בימי השואה הוגלה לטרנסניסטריה ושהה כשנתיים וחצי בגטו דז'ורין, ושם הקים מטבח לתושבי הגטו. לאחר המלחמה פעל להקמה מחדש של מוסדות יהודיים לפליטים. הוא סירב לשוב לרבנות סרט, וסירב גם להצעה לכהן כרב הראשי של אנטוורפן. בשנת ה'תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. שם פתח בית מדרש ברחוב ביל"ו, ייסד את חצר סרט-ויז'ניץ והקים את ישיבת "יחל ישראל". בראשית שנות ה-50 הגה את רעיון שכונת רמת ויז'ניץ בחיפה, וההכנות להקמתה החלו בשנת ה'תשי"ב (1952). היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומן המקימים של רשת החינוך העצמאי. חלק מדרשותיו ומדברי תורתו לוקטו ונדפסו בספר "מקור ברוך", ועל שמו הוא נקרא. נפטר בחיפה בב' בחשון ה'תשכ"ד (1963), בגיל 68 בערך, ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק. את מקומו כאדמו"ר מסרט ויז'ניץ מילא בנו רבי אליעזר. בנו רבי משה כיהן כראש ישיבה, ובתו מרים נישאה לרבי אליהו שטרנבוך, אב"ד "מחזיקי הדת" באנטוורפן.

ספריו1

  • מקור ברוך

קישורים חיצוניים