ב

רבי בנימין חמויי זי"ע

אחרונים

נולדה'תר"ך, 1860 למניינם·ירושלים

נפטרכח בשבט ה'תרפ"ה, 25/02/1925 למניינם·חיפה

נטמןבית העלמין היהודי הישן, חיפה

רב בלאריסה ובקסטוריה ומנכבדי קהילת חיפה, מחבר אמתחת בנימין ועין ימין.

קשרים

אביו
רבי משה חמווי
בני/בנות זוג
מרים מזל
ילדיו
רבי משה חמווילאה, אשת רבי יעקב חי זריהן

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תר"ך (1860) בירושלים לרבי משה חמווי, מראשי העדה המערבית בעיר. מוצא המשפחה היה מחאלב. למד בתלמוד תורה ובישיבה בירושלים. משנת ה'תרל"ח (1878) יצא בשליחות כוללות הספרדים בירושלים לערי טורקיה. אחר כך כיהן כרב ומורה צדק בלאריסה (יוון), שימש פקיד כוללות הספרדים בירושלים, ובשנים ה'תרמ"ד-ה'תרמ"ו (1884-1886) כיהן כרב ומורה בבלגרד. משם עבר לכהן ברבנות קסטוריה (יוון). בסביבות ה'תרמ"ט (1889) עבר לחיפה מטעמי בריאות, היה מנכבדי הקהילה בה ומהמקורבים לרבניה. חיבר את שו"ת אמתחת בנימין, את עין ימין על התורה, את בני בנימין ואת לבנימין אמר על אגדות הש"ס. נפטר בכ"ח בשבט ה'תרפ"ה (1925) ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בחיפה.

תולדות חייו

רבי בנימין חמווי נולד בשנת ה'תר"ך (1860) בירושלים. אביו, רבי משה חמווי, היה מראשי העדה המערבית בעיר, ומוצא המשפחה היה מחאלב שבסוריה. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבה בירושלים, וחבריו בשנים ההן היו רבי חיים משה אלישר, רבי דוד פאפו, רבי יצחק אשכנזי, רבי יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ורבי אליהו משה פאניז'ל, שגם הם נעשו לימים לרבנים. בשנת ה'תרל"ח (1878) יצא כשד"ר מטעם כוללות הספרדים בירושלים לערי טורקיה. במהלך שליחותו כיהן כשנתיים כרב ומורה צדק בעיר לאריסה (יוון). כשחזר לירושלים שימש כפקיד כוללות הספרדים, בימי הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי. בשנת ה'תרמ"ג (1883) יצא שוב בשליחות רבני ירושלים, ובשנים ה'תרמ"ד-ה'תרמ"ו (1884-1886) כיהן כרב ומורה בקהילת בלגרד שבסרביה. משם עזב בעקבות מחלוקת עם פרנסי הקהילה. אחר כך נבחר לרב העיר קסטוריה (יוון), וכיהן בה כשלוש שנים. בסביבות שנת ה'תרמ"ט (1889) עבר לחיפה בעצת רופאיו, מטעמי בריאות. בחיפה התפרנס מסחר בקרקעות ומחלפנות, בשותפות עם יעקב טיאט. הוא נחשב ליד ימינם של רבני העיר, רבי אברהם כלפון ורבי מסעוד חטשואל. בשבט ה'תרע"ד (פברואר 1914) היה בין נציגי הקהילה שקיבלו את פני הברון אדמונד דה רוטשילד בביקורו בחיפה. החוקר משה דוד גאון כתב שבימיו לא העז איש מבני הקהילה היהודית בחיפה לחלל שבת או לפרוץ גדר בענייני דת ומוסר. חיבר כמה ספרים: "אמתחת בנימין", שו"ת על דרך הפשט מסודרות לפי סדר האלף-בית, שנדפס בירושלים בשנת ה'תרל"ז (1877); "עין ימין", חיבור גדול על התורה שבו פירש פסוקים על דרך הסוד; "בני בנימין", ספר כללים לפי סדר האלף-בית המוביל לחכמת הקבלה; ו"לבנימין אמר", ביאור על דרך הסוד לאגדות הש"ס. כמו כן חיבר קובץ שו"ת בענייני אישות, ומקצת חידושיו נדפסו בספר "אישה איש". אשתו הייתה מרים מזל. בנו היה רבי משה חמווי, ובתו לאה נישאה לרבי יעקב חי זריהן. רבי בנימין חמווי נפטר בחיפה בכ"ח בשבט ה'תרפ"ה (25 בפברואר 1925) ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בעיר.

ספריו4

  • אמתחת בנימין
  • בני בנימין
  • לבנימין אמר
  • עין ימין

קישורים חיצוניים