רבי בנימין זי"ע - האדמו"ר ממשכנות הרועים

תולדות חייו

רבי בנימין רבינוביץ נולד בכ' באב ה'תרע"ב (1912) בעיר העתיקה בירושלים, למשפחה חסידית ממוצא פולני. אביו, רבי אריה מרדכי (לייבוש) רבינוביץ, היה חסיד בויאן ונכד רבי יהושע מפוריסוב, מצאצאי ה"יהודי הקדוש" מפשיסחא. אמו, בת שבע, הייתה בתו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם, ועל שמו נקרא. בילדותו למד בתלמוד תורה חיי עולם, ואחר כך בבית המדרש תפארת ישראל של חסידי רוז'ין בירושלים. למד בחברותא עם רבי אשר פרוינד. בי"ג באלול ה'תרצ"ד (1934) נשא את הרבנית רוחמה ליבה, בתו של רבי אברהם כהן ונכדתו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבת חיי עולם, ולאחר מכן התמנה לראש ישיבת תולדות אהרן, ובמשך שנים רבות העמיד בה מאות תלמידים. בין תלמידיו היה רבי גמליאל הכהן רבינוביץ. בשנת ה'תשל"ו (1976) נבחר לדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. בשנותיו האחרונות ייסד את ועד משמרת סת"ם של העדה החרדית, שעסק בפיקוח על כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות. בשנת ה'תשל"ט (1979) ייסד את קהילת משכנות הרועים, שנועדה בתחילה למשפחות ממוצא חסידי, ועמד בראשה כאדמו"ר. אחרי שנים של נדודים קבעה הקהילה את מקומה בבית המדרש "קהל יראים - חסידים" ברחוב מאה שערים. הוא נטל חלק פעיל במאבקים נגד חילול שבת ונגד ניתוחי מתים, ובעקבות אחת ההפגנות נאסר לעשרה ימים. כל ימיו לא דר מחוץ לירושלים, ולפי המסופר יצא ממנה שלוש פעמים בלבד בחייו. דברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "אמרי בנימין" על התורה ועל המועדים. בניו המשיכו את דרכו: רבי חיים, שמילא את מקומו כאדמו"ר משכנות הרועים; רבי עקיבא, האדמו"ר מפוריסוב; רבי יהושע אשר, משפיע בקהילה; ורבי מאיר שלום, האדמו"ר מקאלושין. חתניו היו רבי אלימלך כהנא, האדמו"ר מספינקא בבני ברק, רבי יהודה ניישלאס, אב"ד סערדהעלי וראב"ד העדה החרדית, ורבי צבי הירש דירנפלד, ראש כולל נחלת בנימין. נפטר בראש חודש שבט, א' בשבט ה'תשס"ב (2002), בגיל 89, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.