מ

רבי מאיר זי"ע - מהר"ם לובלין

מהר"ם · הרב המנהיר

אחרונים

נולדה'שי"ח, 1558 למניינם·לובלין

נפטרטז באייר ה'שע"ו, 03/05/1616 למניינם·לובלין

נטמןבית העלמין היהודי העתיק, לובלין· מיקום הקבר במפה

רבם של קרקוב, לבוב ולובלין, מחבר "מאיר עיני חכמים" על הש"ס ושו"ת מהר"ם לובלין.

קשרים

אביו
רבי גדליה
בני/בנות זוג
אסתר בת רבי יצחק הכהן שפירא
תלמידיו
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה)רבי מאיר כ"ץרבי אפרים זלמן שוררבי יהושע השיל

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'שי"ח (1558) בלובלין (פולין) לאביו רבי גדליה, נכדו של המקובל רבי אשר מקרקוב. למד בישיבת קרקוב ונשא את אסתר, בתו של רבי יצחק הכהן שפירא, ראש הישיבה ואב"ד העיר. בשנת ה'שמ"ב (1582) עבר ללובלין כדי לייסד בה ישיבה. בשנת ה'שמ"ז (1587) חזר לקרקוב ומילא את מקום חותנו כראש ישיבה ואב"ד. משנת ה'שנ"ה (1595) כיהן כרב בלבוב, ובשנת ה'שע"ג (1613) עזב אותה לאחר מחלוקת בעניין גט שנערך בווינה. מאז ועד פטירתו כיהן כרבה של לובלין. מתלמידיו: רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה) ורבי אפרים זלמן שור בעל "תבואות שור". חיבר את "מאיר עיני חכמים", חידושים על הש"ס הנדפסים בסוף מסכתות התלמוד בשם "מהר"ם", ואת שו"ת מהר"ם לובלין. נפטר בט"ז באייר ה'שע"ו (1616) ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בלובלין.

תולדות חייו

רבי מאיר נולד בשנת ה'שי"ח (1558) בלובלין (פולין). אביו, רבי גדליה, היה בנו של המקובל רבי אשר מקרקוב. כבר בילדותו נודע כעילוי, ובצעירותו הלך ללמוד בישיבת קרקוב. שם נשא לאישה את אסתר, בתו של רבי יצחק הכהן שפירא, ראש הישיבה ואב"ד קרקוב. הוא היה גם מחותנו של רבי ישראל איסר שפירא, אב"ד וורמייזא. בשנת ה'שמ"ב (1582) עבר ללובלין מתוך כוונה לייסד בה ישיבה. כעבור חמש שנים, בשנת ה'שמ"ז (1587), נפטר חותנו, ורבי מאיר חזר לקרקוב כדי למלא את מקומו כראש הישיבה וכאב"ד העיר. הוא כיהן בקרקוב עד שנת ה'שנ"ה (1595), ואז התמנה לרבה של לבוב, אחת הקהילות החשובות בפולין. בלבוב כיהן כשמונה עשרה שנה. בשנת ה'שע"ב (1612) פסל גט שנערך בווינה, ובעקבות זאת פרצה מחלוקת חריפה. בשנת ה'שע"ג (1613) עזב את לבוב וחזר לעיר הולדתו לובלין. שם כיהן כרב העיר וכראש ישיבה עד יום פטירתו. בישיבותיו גדלו תלמידים רבים שנעשו מגדולי הדור הבא. בהם רבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל "שני לוחות הברית" (השל"ה), רבי מאיר כ"ץ אביו של הש"ך, רבי אפרים זלמן שור בעל "תבואות שור" ורבי יהושע השיל בעל "מגיני שלמה" ו"פני יהושע". חיבורו העיקרי הוא "מאיר עיני חכמים", חידושים על התלמוד הבבלי ועל פירושי רש"י והתוספות. החידושים נכללו בסוף מסכתות הש"ס תחת השם "מהר"ם" החל מדפוס אמשטרדם של שנת ה'תקט"ו, ומאז הם חלק מן המפרשים הקבועים בדפי התלמוד, לצד חידושי המהרש"א והמהרש"ל. חיבורו השני הוא שו"ת מהר"ם לובלין, קובץ תשובות שהשיב לשואלים מקהילות רבות. בספרות התורנית הוא מכונה "מהר"ם לובלין", ולעיתים גם "הרב המנהיר". נפטר בלובלין בט"ז באייר ה'שע"ו (1616), כבן חמישים ושמונה, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בעיר.

ספריו2

קישורים חיצוניים