ב

רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד - מבאבוב

קדושת ציון

אחרוניםחסידים

נולדי באייר ה'תרל"ד, 27/04/1874 למניינם·בוקובסקו

נפטרד באב ה'תש"א, 28/07/1941 למניינם·לבוב

נטמןיער יאנוב, לבוב

האדמו"ר השני מבאבוב, מייסד רשת ישיבות עץ חיים בגליציה ובעל 'קדושת ציון'; נרצח בשואה.

קשרים

אמו
רבקה הענא
בני/בנות זוג
תרצה הורוביץחיה פראדל הלברשטאם
ילדיו
רבי שלמה הלברשטאםרבי חיים יהושע הלברשטאםרבי משה אהרן הלברשטאםרבי שלמה זי"ע - מבאבוברבי שלמה הלברשטאם - השני

מקומות בהם פעל

  • וישניצאגדל בבית אביו (עד 1892)
  • באבובראש הישיבה, רב ואדמו"ר (1892–1931)
  • טשעביןחצר האדמו"ר וישיבה (1931–1936)
  • באבובאדמו"ר באבוב (1936–1939)
  • לבובשהה בעיר בימי המלחמה (עד 1941)

תמצית ביוגרפית

נולד בי' באייר ה'תרל"ד (1874) בבוקובסקו (פולין), לרבי שלמה הלברשטאם, לימים האדמו"ר הראשון מבאבוב. גדל בבית אביו בוישניצא, ובשנת ה'תרנ"ב (1892) עבר עמו לבאבוב, שם עמד בראש הישיבה וכיהן כרב העיר כשאביו חלה. אחרי פטירת אביו בא' בתמוז ה'תרס"ה (1905) הוכתר לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה שהה כפליט, ולאחריה ייסד מחדש בבאבוב את ישיבת 'עץ חיים', והקים לה עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין. ייסד את 'אגודת הרבנים דמערב גליציה', ונודע בקירוב הנוער ובניגונים שהלחין. בשנת ה'תרצ"א (1931) עבר לטשעבין, ובשנת ה'תרצ"ו (1936) חזר לבאבוב. דברי תורתו נדפסו בספר 'קדושת ציון'. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב. בד' באב ה'תש"א (1941) נרצח ביער יאנוב שבפאתי העיר, יחד עם בנו רבי משה אהרן ושלושה מחתניו.

תולדות חייו

נולד בי' באייר ה'תרל"ד (1874) בבוקובסקו שבגליציה (פולין), לרבי שלמה הלברשטאם, לימים האדמו"ר הראשון מבאבוב, ולרבקה הענא, בתו של רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא. משפחתו נמנתה על שושלת צאנז. בצעירותו גדל בבית אביו בוישניצא, שם החזיק אביו ישיבה. בנישואיו הראשונים נשא את תרצה, בתו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ. בזיווגו השני נשא את קרובת משפחתו חיה פראדל, בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפערט, וממנה נולדו כל ילדיו. בשנת ה'תרנ"ב (1892) עברה המשפחה לבאבוב. שם עמד בראש הישיבה, וכשאביו חלה קיבל עליו גם את רבנות העיר. אחרי פטירת אביו בא' בתמוז ה'תרס"ה (1905) הכתירו אותו החסידים לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה שהה כפליט בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחר המלחמה חזר לפולין. בבאבוב ייסד מחדש את ישיבת 'עץ חיים', שלמדו בה כשלוש מאות תלמידים, והקים לה עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין. בכך העמיד רשת ישיבות חסידית ענפה. מלבד זאת ייסד את 'אגודת הרבנים דמערב גליציה'. נודע בפתיחותו לנוער ובקירובו, ובזכות זאת נמשכו אחריו צעירים רבים. כמו כן הלחין יותר ממאה ניגונים, ביניהם 'יה ריבון', 'מקדש מלך' ו'מה אשיב', שמושרים עד היום. בשנת ה'תרצ"א (1931) העביר את חצרו וישיבתו לטשעבין, ובשנת ה'תרצ"ו (1936) חזר לבאבוב. דברי תורתו נדפסו בספר 'קדושת ציון', ועל שמו הוא מכונה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי. כשכבשו הגרמנים את העיר בקיץ ה'תש"א (1941), נלכד בידי המשטרה האוקראינית והגסטפו. בד' באב ה'תש"א (1941) נרצח ביער יאנוב שבפאתי לבוב, יחד עם בנו רבי משה אהרן ושלושה מחתניו. גם בנו רבי חיים יהושע נספה בשואה. בנו רבי שלמה ניצל, והקים מחדש את חסידות באבוב בארצות הברית.

ספריו1

  • קדושת ציון

קישורים חיצוניים