א

רבי אריה לייב עפשטיין זי"ע - בעל הפרדס

אחרוניםמקובלים

נולדה'תס"ח, 1708 למניינם·גרודנו

נפטריג בתמוז ה'תקל"ה, 26/06/1775 למניינם·קניגסברג

רב קניגסברג במשך שלושים שנה, מקובל ומחבר ספר הפרדס על תרי"ג מצוות.

קשרים

אביו
רבי מרדכי הלוי אפשטיין (מרדכי ווילנר)
רבותיו
רבי אייזיק מהורודנה
תלמידיו
רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תס"ח (1708) בהורודנה (גרודנו, בלארוס) לאביו רבי מרדכי הלוי אפשטיין, המכונה מרדכי ווילנר. המשפחה ייחסה את מוצאה לרבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) ולרבי זרחיה הלוי בעל "המאור". למד אצל רבי אייזיק מהורודנה ונשא לאישה את בתו של רבי אלכסנדר מסלוצק. כיהן כמגיד מישרים בהורודנה ואחר כך ברבנות בראסטוביץ ובאלינקה. משנת ה'תק"ה (1745) כיהן כרב קניגסברג, ובמשרה זו נשאר שלושים שנה. חיבר 23 ספרים בהלכה, בקבלה, באגדה, בתכונה ובחשבון העיבור, ועשרה מהם נדפסו בחייו. הידוע שבהם הוא "הפרדס", המבאר כל אחת מתרי"ג המצוות על פי המקרא, התלמוד, השולחן ערוך והזוהר, ועל שמו נקרא "בעל הפרדס". הוציא גם את הסידור "אור השנים" עם כוונות האר"י, וחיבר את "הלכה אחרונה". שניים מספריו זכו להסכמת הגאון מווילנה. נפטר ביג תמוז ה'תקל"ה (1775) בקניגסברג.

תולדות חייו

רבי אריה לייב הלוי אפשטיין נולד בשנת ה'תס"ח (1708) בהורודנה (גרודנו, בלארוס). אביו היה רבי מרדכי הלוי אפשטיין, המכונה מרדכי ווילנר. המשפחה ייחסה את מוצאה לרבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) ולרבי זרחיה הלוי בעל "המאור". בצעירותו למד אצל רבי אייזיק מהורודנה. בשנת ה'ת"צ (1730) נשא לאישה את מרים, בתו של רבי אלכסנדר מסלוצק, שהייתה מצאצאי המהר"ל מפראג. היא נפטרה בב ניסן ה'תקכ"א (1761), ואחריה נשא את מרים, בתו של רבי יהודה ליב מסלאוואטיטש. תחילת דרכו הציבורית הייתה כמגיד מישרים בעיר הולדתו הורודנה. אחר כך כיהן ברבנות בראסטוביץ ובאלינקה. בשנת ה'תק"ה (1745) נתמנה לרב קניגסברג שבפרוסיה, וכיהן שם כשלושים שנה עד פטירתו. אחריו ירש את כס הרבנות רבי שמשון קרליץ, חתן אחותו. היה מחבר פורה: כתב 23 ספרים בהלכה, בקבלה, באגדה, בתכונה ובחשבון העיבור, ועשרה מהם נדפסו בחייו. החשוב שבהם הוא "הפרדס", המבאר כל אחת מתרי"ג המצוות על פי מקורותיה במקרא, בתלמוד, בשולחן ערוך ובזוהר. על שם חיבור זה נקרא "בעל הפרדס". הוציא לאור גם את הסידור "אור השנים", עם כוונות האר"י ותלמידיו, שנדפס במהדורות רבות. בין חיבוריו האחרים נמנים "הלכה אחרונה" ו"חיבור הקטן". הגאון מווילנה נתן הסכמות לשניים מספריו ולסידור "אור השנים", ובאחת מהן שיבח את יראת השמים של המחבר. היה מקורב לרבי יהונתן אייבשיץ בעל "אורים ותומים", ובספרו "הפרדס" יצא להגנתו במחלוקת שהתעוררה בינו לבין רבי יעקב עמדין. מתלמידיו היה רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנה בעל "יסוד ושורש העבודה". נפטר ביג תמוז ה'תקל"ה (1775) בקניגסברג, בן כשישים ושבע. מצאצאיו נודעו רבי מרדכי הלוי אפשטיין, מתלמידי הגאון מווילנה, ורבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב נובהרדוק ומחבר "ערוך השולחן". מצאצאיו היה גם רבי שאול קצנלנבוגן-אפשטיין, סבו של החזון איש.

ספריו4

  • אור השנים
  • הלכה אחרונה
  • הפרדס
  • חיבור הקטן

קישורים חיצוניים