א

רבי אפרים אנקוואה זי"ע

ראשונים

נולד1354 למניינם·טולדו

נפטרא בכסליו ה'ר"ב, 15/11/1441 למניינם·תלמסאן

נטמןתלמסאן

רבה ודיינה של תלמסאן ורופא החצר, מחבר "שער כבוד ה'", שקברו היה מקום עלייה לרגל.

קשרים

אביו
רבי ישראל אנקווה
רבותיו
רבינו נסים גירונדי (הר"ן)רבי יוחנן בן מתתיהו

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'קי"ד (1354) בטולדו (ספרד) לרבי ישראל אנקווה, מחבר "מנורת המאור". בצעירותו למד אצל רבינו נסים גירונדי (הר"ן) ואצל רבי יוחנן בן מתתיהו. בגזרות קנ"א (1391) עזב את ספרד, ובשנת ה'קנ"ג (1393) הגיע למרקש, שם שימש דרשן. משם עבר להונאין ושימש בה דיין ומורה צדק, ולבסוף התיישב בתלמסאן (אלג'יריה). בתלמסאן כיהן כרב העיר וכדיין עד פטירתו, והיה גם רופאו של שליט העיר. עסק גם ברפואה ובפילוסופיה. חיבורו היחיד שנשתמר הוא "שער כבוד ה'", ובו השיב על השגות הרמב"ן על "מורה נבוכים" של הרמב"ם. נפטר בא' בכסליו ה'ר"ב (1442), ויש המאחרים את פטירתו לשנת ה'ר"ח (1448). נקבר בתלמסאן, וקברו היה מקום עלייה לרגל עד יציאת יהודי אלג'יריה בשנת 1962.

תולדות חייו

רבי אפרים אנקווה (נכתב גם אלנקאווה) נולד בשנת ה'קי"ד (1354) בטולדו שבספרד, למשפחת חכמים. אביו, רבי ישראל אנקווה, חיבר את הספר "מנורת המאור", ולפי המסורת נשרף על קידוש השם בגזרות קנ"א (1391). בצעירותו למד תורה אצל רבינו נסים גירונדי (הר"ן), מגדולי חכמי ספרד בדורו, ואצל רבי יוחנן בן מתתיהו. לצד לימוד התורה רכש ידיעה ברפואה ובפילוסופיה, ובהמשך שימש גם כרופא. בעקבות גזרות קנ"א יצא מספרד, ובשנת ה'קנ"ג (1393) הגיע למרקש שבמרוקו, שם שימש דרשן. משם עבר לעיר הונאין שבחוף צפון אפריקה, וכיהן בה כדיין ומורה צדק. לבסוף התיישב בתלמסאן שבאלג'יריה, ושימש בה רב ודיין עד יום פטירתו. בתלמסאן היה גם רופאו האישי של שליט העיר. לפי האגדה הידועה על בואו לעיר, זינק עליו אריה בשעת תפילתו, וכשקרא "שמע ישראל" רבץ האריה לצדו ככלב. בית הכנסת שנקרא על שמו בתלמסאן היה ידוע בכל אלג'יריה. חיבורו היחיד שנשתמר הוא "שער כבוד ה'". את הספר כתב בתשובה לשאלת בנו, ובו השיב על השגות הרמב"ן על "מורה נבוכים" של הרמב"ם. חוקרים סבורים שכתב חיבורים ותשובות נוספים שאבדו או שלא נדפסו. שמואל אסף ייחס לו גם פירוש על התורה, אך הייחוס שנוי במחלוקת. כמו כן ידועים ממנו פיוטים, ואחד מהם בארמית. מועד פטירתו שנוי במחלוקת. לפי רבי אברהם גאבישון נפטר בא' בכסליו ה'ר"ב (1442), ואילו נח אמינוף טען שנפטר בשנת ה'ר"ח (1448). נקבר בתלמסאן, וקברו נעשה מקום עלייה לרגל ליהודים וגם למוסלמים, עד שעזבו יהודי אלג'יריה את הארץ בשנת 1962. ההילולה שלו נערכת בראש חודש כסליו, ובקהילות צפון אפריקה נהגו להזכירו גם בל"ג בעומר יחד עם רבי שמעון בר יוחאי. בין צאצאיו נמנים רבי אברהם אנקאווה ורבי רפאל אנקאווה.

ספריו1

  • שער כבוד ה'

קישורים חיצוניים