
רבי אמנון זי"ע - ממגנצא
נפטרא בתשרי·מגנצא
נטמןבהר הזיתים בירושלים.
מחכמי מגנצא במאה ה-11 שמסר את נפשו על קידוש השם, ולפי המסורת חיבר את הפיוט "ונתנה תוקף".
מקומות בהם פעל
- מגנצאמחכמי הקהילה
תמצית ביוגרפית
חי במגנצא (מיינץ, גרמניה) במאה ה-11, ונודע כגדול הדור, עשיר, מיוחס ויפה תואר. לפי המסורת הפצירו בו השליט (ההגמון) ושריו יום יום להמיר את דתו, והוא סירב. כדי לדחותם ביקש שלושה ימים להתייעץ, אך מיד התחרט על תשובתו, שנראה ממנה כאילו הוא מסופק בדבר, ומרוב דאגה לא אכל ולא שתה. ביום השלישי סירב ללכת אל השליט, והביאוהו בעל כורחו. הוא ביקש שתיחתך לשונו שדיברה שקר, אך השליט ציווה לקצוץ את רגליו, שלא באו אליו. קצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו, ועל כל פרק שאלוהו אם ימיר את דתו, והוא השיב בשלילה. אחר כך השכיבוהו במיטה, ופרקי אצבעותיו לצדו, ושלחוהו לביתו. על כך נאמר שנקרא שמו אמנון, כי האמין באל חי. בראש השנה ביקש שיביאוהו לבית הכנסת אצל שליח הציבור. שם קרא "ובכן ולך תעלה קדושה", כלומר שקידש את שם ה', ואמר את הפיוט "ונתנה תוקף". כשסיים נסתלק ונעלם מן העין. לאחר שלושה ימים נגלה בחלום לרבי קלונימוס בן משולם, לימדו את הפיוט וציווה להפיצו בכל תפוצות ישראל. הסיפור נכתב בספר "אור זרוע" בשם רבי אפרים מבונא.
מתורתו
כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶֽךָ, קָשֶׁה לִכְעֹס וְנֹחַ לִרְצוֹת. כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לּוֹ, אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלוֹ" (מתוך פיוט 'ונתנה תוקף).
ספריו1
- ונתנה תוקף